top of page

מיומנו של חוקר 84


"ראיתי אותה פעם אחת והתאהבתי..."

קיבלתי טלפון באמצע היום ממישהי אותה אני מכיר שנים רבות.

"הו שלום, במה זכיתי?", הגבתי בפליאה בעת שעניתי לנייד.

"מה קורה שרגא?, אני רוצה שתעזור לי", אמרה אורית.

את אורית הכרתי לפני מספר שנים באוניברסיטה, כאשר היינו חלק מאותה החבורה בלימודים.

בשנתון שלי, היינו מעל ל- 200 סטודנטים לקרימינולוגיה. מתוכם, היינו רק עשרה גברים. לכן באופן טבעי ניתן היה לראות קבוצות למידה בהן הגבר יושב לו "לבדו" בתוך קבוצה גדולה של נשים.

אורית הייתה תלמידה מצוינת. מאלו שהיו לומדים יומיים לפני מבחן ומקבלים 95. מעולם לא הבנתי איך היא עושה את זה...

לאורך כל שנות התואר כשהיינו משוחחים מדי פעם, אורית לא סיפרה מעולם על קשרים שהיו לה עם גברים.

לאחר שיחת הטלפון הבנתי למה. היא ספרה שבתקופת הלימודים היא החלה בתהליך היציאה שלה מהארון.

לאחר הלימודים היו לה מספר מערכות יחסים עם נשים, אולם שום דבר לא הבשיל לכדי משהו רציני.

"אני חושבת שפגשתי את אהבת חיי, אבל ראיתי אותה רק פעם אחת". סיפרה.

אני לא יודע אם המקצוע שלי הפך אותי לאדם ציני עם חלוף השנים. אבל, תמיד היה נראה לי מוזר כאשר אנשים סיפרו לי שהם "התאהבו ממבט ראשון".

אורית סיפרה לי שלפני כמה חודשים היא טסה עם כמה מחברותיה לאמסטרדם.

בעקבות עיכוב בטיסה, הן המתינו שעות רבות בשדה התעופה. שם היא פגשה אותה, בחורה בשם ג'ני.

הן התיישבו במקרה בשולחנות צמודים, ג'ני שמעה שאורית וחברותיה מדברות עברית. כנראה כניסיון ליצור שיחה, לפתע ג'ני זרקה מילה בעברית ואורית הגיבה בהפתעה.

"את האדם האחרון שחשבתי שדובר עברית", אמרה.

ג'ני סיפרה כי הוריה התנדבו בעבר בקיבוץ בישראל. בהמשך הוסיפה כי במשך שנים שמעה סיפורים מדהימים על הארץ. לפני כשנה היא ביקרה בישראל, אז חופשה מתוכננת של שבוע הפכה לחופשה של חודשיים בארץ.

בתקופה הזו, היא גם התנדבה באותו קיבוץ בה התנדבו הוריה לפני שנים רבות.

לא מזמן היא אף קיבלה הצעת עבודה בישראל וכעת היא שוקלת לעלות ארצה.

"פתאום, כבר לא היו אנשים סביבנו", סיפרה ושמעתי את ההתרגשות בקולה.

אורית סיפרה שלאט לאט היא הפסיקה להקשיב לחברות שלה וג'ני הפסיקה לדבר עם חברתה לשולחן, וכך הן מצאו את עצמן משוחחות במשך שעה שלמה.

"ואז לפתע היא נעלמה לי", אמרה.

אורית ניגשה להביא לעצמה משהו קל לשתות, וכאשר חזרה לבית הקפה ג'ני חברותיהכבר לא היו שם.

האכזבה הייתה גדולה מלתאר.

הן לא הספיקו להחליף פרטים, טלפונים, "פייסבוק", כלום.

לא הייתה לה כל דרך ליצור קשר עם ג'ני.

העניין הוא, שהיא אפילו לא יודעת אם ג'ני יוצאת עם נשים או גברים, אבל היא הרגישה כימיה מדהימה כמו שלא הרגישה במשך זמן רב.

מאז עברו כבר מספר חודשים והיא לא הפסיקה לחשוב עליה.

היא ניסתה למצוא אותה ב"פייסבוק", או ב"אינסטגרם", אך לצערה נכשלה במשימה מאחר שפשוט לא היה בידיה מספיק מידע.

לאחרונה, היא ראתה סיפור שפרסמתי על איתור של אדם. לכן, והיא חשבה שאולי אוכל לסייע לה.

"נו, אז תוכל לעזור לי?", שאלה.

"יהיה קשה, אבל משימות קשות זה התחום שלנו", חייכתי.

ביקשתי מאורית את כל המידע שהיא הצליחה לזכור מאותה השיחה הבודדה עם ג'יני.

אורית ידעה לספר לי את הגיל המוערך של ג'ני, את שם העיר בה היא מתגוררת, ואפילו זכרה כי לג'ני יש אחות תאומה.

כל המידע הזה לא הספיק. מאגר החיפוש הוא עדיין רחב מדי ובלתי אפשרי...

"תנסי להיזכר בעוד משהו", ביקשתי.

שאלתי את אורית אם היא יודעת להגיד מתי ג'ני הייתה בארץ, והיא השיבה כי היא יודעת תקופה משוערת בלבד.

ואז לפתע אורית נזכרה במשהו, ג'ני סיפרה לה את שם הקיבוץ בו היא התנדבה.

"זה כבר יותר טוב, עכשיו יש לנו קצה חוט", הסברתי.

בשלב זה כבר הייתה לי תוכנית פעולה מגובשת. יצרתי קשר עם הקיבוץ, סיפרתי להם סיפור בו אני רוצה ליצור קשר עם מתנדבת שהייתה אצלם. ההסבר היה, שאני רוצה להודות לה מקרב לב לאחר שהיא עזרה לבת משפחה שלי בזמן שהותה באותו המקום.

המזכירה הייתה נחמדה מאד, ואמרה כי כל מה שיש ברשותם הוא את המספר טלפון הישראלי שהיה לסטודנטים שלהם, ואין להם כתובת ו/או טלפון שלהם בחו"ל.

לקחתי את המספר הישראלי והודיתי לה מאד.

המספר היה מנותק, כמובן. אבל, זה עוד לא היה הסוף. ביצעתי חיפוש יסודי ברשת, והטלפון הזה הוביל לעמוד "פייסבוק". בעמוד זה הופיע פרסום של אירוע מתנדבים של הקיבוץ מלפני מספר חודשים. דף הפייסבוק של הקיבוץ היה מתויג באירוע.

בחיפוש ברשימת חברי הקבוצה, מצאתי ג'ני אחת בלבד.

שלחתי לאורית את התמונה שלה, עם קישור ל"פייסבוק". אורית הייתה בהלם והגיבה בשמחה– "זו היא!"

"אני לא מבינה, איך?", הגיבה בהפתעה.

"אין בעד מה", אמרתי.

כחודש לאחר מכן אורית שלחה לי תמונה שלה בדייט עם ג'ני בפאב בישראל.

"שמחתי לעזור", שלחתי בחזרה.

**אם אהבתם את הסיפור מוזמנים לשתף.

שרגא איסוף מידע וחקירות 03-5440977 / 050-7404376 shragainfo@shragainfo.co.il

***עכשיו כל הפרקים של יומנו של חוקר באתר שלנו. ****תודה רבה לאביעד קפויה על עריכת התוכן. ***** הצילום הוא אילוסטרציה. יומנו של חוקר 84 (דצמבר 2019)

Featured Posts
בקרוב יהיו כאן פוסטים ששווה לחכות להם!
שווה להמשיך ולעקוב...
Recent Posts
Archive
Search By Tags
Follow Us
  • Facebook - White Circle
bottom of page