Diary of a private investigator יומנו של חוקר

מיומנו של חוקר 54: "הסוד שבעיניים"- חלק ג'

כזכור, נפגשתי עם צחי אשר ביקש ממני לבצע חקירה על אדם שחייב לו כסף רב. לאחר חקירה הראשונה, הוא סיפר לי את הסיבה האמתית בגינה ביקש לפגוש אותי. הוא רצה שאאתר עבורו מישהו שהטריד מינית בעבר את בתו בקיבוץ ונעלם זמן קצר לאחר מכן. לצחי היה את שמו המלא של הבחור, כפי שנמסר לו ע"י נציג הקיבוץ, איתמר גרינשטיין. החקירה שלי העלתה שישה אנשים העונים לשם זה בכל הארץ, אך כולם נפסלו מסיבות שונות. כאשר אני מגיע למבוי סתום בחקירה, הדבר הנכון הוא לעשות הוא לבצע בדיקה חוזרת בכדי לוודא שלא פספסתי משהו בדרך. האם ייתכן כי אותו עובד מסר שם בדוי לקיבוץ בו הוא עבד? אם זה המצב – אז הסיכוי לאתר אותו הוא אפסי. פניתי בעצמי למזכיר הקיבוץ, בו התגורר צחי בעבר. רציתי לחקור אותו בעצמי, אולי ברשותו יש פרטים שהוא לא מסר לצחי. ידעת

מיומנו של חוקר 54: "הסוד שבעיניים"- חלק ב'

כזכור, נפגשתי עם צחי לאחר שביקש ממני לבצע חקירה על אדם שחייב לו כסף רב. בחקירה איתרתי נכס אשר היה בבעלות החייב ומסרתי את המידע לצחי. אך החקירה הזו, התברר, הייתה רק בכדי "לבדוק אותי", כלשונו של צחי. הוא סיפר לי כי עד לפני כמה שנים התגורר עם משפחתו בקיבוץ בצפון. שם נולד, ומעבר למקום מגורים הקיבוץ הייתה משפחה אחת גדולה. משהו קרה לו שם ששינה לו את החיים ומאז הוא לא אותו בן אדם, הוא לא ישן בלילות וחיי המשפחה שלו כמעט והתרסקו לחלוטין. בגיל צעיר מאד הוא פגש את רעייתו, דקלה, וזמן קצר לאחר שהם התחתנו היא נכנסה להיריון ונולדה להם בתם הראשונה והיחידה, גל. הוא סיפר שגל הייתה ועודנה כל עולמו, אומרים שבנות הן "של האבא", במקרה שלהם זאת הייתה מציאות יומיומית. הם היו מבלים שעות רבות ביחד, הוא לי

מיומנו של חוקר 54: "הסוד שבעיניים"

שעת בוקר מוקדמת. לקוח התקשר אליי בשעה מאוחרת וביקש לפגוש אותי במזח, דבר ראשון על הבוקר. אני לא נוהג לפגוש לקוחות במקומות מבודדים, אבל הלקוח הגיע אליי דרך מכר משותף ולכן חרגתי ממנהגי. התקרבתי למקום הפגישה, כאשר כמה דקות לפני כן הלקוח לא ענה לי לנייד. חשבתי שהוא התחרט מבלי שהודיע. העובדה שקמתי בשעה כה מוקדמת, לאחר ליל עבודה ארוך, והגעתי לפגישה בה הלקוח החליט על דעת עצמו שהוא לא מגיע עוררה בי חוסר נוחות. ככלל, אני לא אוהב שלא עונים לי לטלפון. כאשר התקרבתי לקצה המזח זיהיתי אדם שעומד עם חכה, כאשר גבו אליי, לפתע הסתובב ואמר :"אתה אוהב לדוג?" "ניסיתי בעבר, אך פחות התחברתי". השבתי. "בכל בוקר אני מתחיל כאן את היום שלי", אמר. "שמח שהגעת בזמן", הוסיף. "אני תמיד מגיע בזמן", וכך, כמו בסצנה הלקוחה מסרט,

מיומנו של חוקר 54: "הסוד שבעיניים"- חלק ג'

מיומנו של חוקר 54: "הסוד שבעיניים"- חלק ב'

מיומנו של חוקר 54: "הסוד שבעיניים"

פוסטים אחרונים

מיומנו של חוקר 91

מיומנו של חוקר 90 - חלק ב'

מיומנו של חוקר 90

מיומנו של חוקר 89

מיומנו של חוקר 88

מיומנו של חוקר 87

מיומנו של חוקר 86

מיומנו של חוקר 85

מיומנו של חוקר 84

מיומנו של חוקר 83

עקבות אחרינו בפייסבוק

ארכיון

חיפוש לפי נושאים

פוסטים עתידיים