מיומנו של חוקר 100 - מי האבא?
"יש לי ילדה בת שנתיים ואני לא יודעת מי זה האבא שלה..."
לילך ישבה אצלי במשרד נבוכה ומבולבלת.
תוך כדי שהיא מספרת את הסיפור שלה, הרגשתי כאילו היא רוצה לקום וללכת מספר פעמים, אך בסופו של דבר היא נשארה לשבת.
היא סיפרה שהיא אמא לילדה בת שנתיים, אבל היא לא בטוחה מי האבא שלה.
"יש שני גברים שיכולים להיות האבא", אמרה במבוכה.
בהמשך הרגישה צורך שהיא צריכה להסביר יותר.
סיפרה כי היא מכירה את שני הגברים מספר שנים.
הראשון רונן, שכן שלה מזה עשר שנים, אשר בחלק מהזמן היה בן הזוג שלה.
הם נפרדו לפני כמה שנים, אך שמרו תמיד על מערכת יחסים טובה.
רונן תמיד דאג לשלומה, היה מגיע לתקן לה כל מיני דברים בבית, והם המשיכו לבלות כידידים בתקופה האחרונה.
הגבר השני הוא מהעבודה שלה, בחור בשם עידו.
הם הכירו כמה שנים ומתוכם יצאו יחד במשך כמה חודשים בלבד, באופן רציני.
לפני כשנתיים, הם שכבו כשהיא הייתה בדירה שלו, וללא אמצעי מניעה (סיפרה והרכינה את ראשה).
יומיים לאחר אותו ערב, הם רבו ובפועל נפרדו.
כאשר עוד לא התאוששה מהפרידה מעידו, היא התקשרה לרונן והזמינה אותו, כמו שהם עשו פעמים רבות בעבר, לראות איתה סרט.
מתוך העצבות שלה ותחושת הבדידות, בשילוב קצת אלכוהול, הם שכבו.
הפעם לא שאלתי, אבל הבנתי שגם עם רונן היא שכבה ללא אמצעי מניעה.
העניין הסתבך כמה שבועות לאחר מכן כאשר גילתה שהיא בהיריון.
היא סיפרה שכל אחד מהם היה ג'נטלמן, ומיד התעניין אם מדובר בילד שלו, אך היא הדפה כל אחד מהם בטענה כי הוא לא האבא.
סוגיה שהטרידה אותי מאד בהסבר של לילך, הוא העובדה שרונן ועידו פשוט קיבלו את ההסבר שלה והניחו לה.
הייתי לי הרגשה שהיא לא מספרת לי הכל, אבל לא רציתי ללחוץ עליה יותר מידי.
לילך המשיכה וסיפרה מיוזמתה, שעם רונן היא לא רצתה לקיים חיים משותפים, ולגבי עידו (שהודתה בשלב זה שהיא אוהבת אותו), העדיפה כי הוא לא יישאר איתה רק מכיוון שהיא בהיריון.
לאחר מכן הודתה בכנות שבאותה תקופה, היא לא חשבה כל כך בהיגיון.
עם הזמן השקר שלה רק גדל וככל שהזמן עבר, היא לא יכלה להגיד לאף אחד מהם שהיא חושבת שהוא האבא, ושהיא רוצה לבצע בדיקת אבהות.
"אז למה שלא תפני אליהם? נשמע שהם ישתפו פעולה, לא?!", התעניינתי.
לילך הסבירה שהיא לא מעוניינת והיא הייתה מעדיפה לחשוף את האמת רק לאבא האמיתי של הבת שלה.
"אז מה את רוצה מאיתנו?", שאלתי.
"אני צריכת דגימת DNA של כל אחד מהם, אני כבר אסתדר משם", הסבירה בנחישות.
זאת פעם ראשונה שנתבקשנו לבצע חקירה מהסוג הזה.
ביקשתי מלילך לבצע בדיקה בעניין יסודית והבטחתי לחזור אליה בהקדם.
היה עלינו לברר האם יש בעיה משפטית באיתור/לקיחת דגימות DNA שלהם מבלי ידיעתם.
לאחר בדיקה בנושא, קיבלנו הנחיות מדויקת והבנו כי ניתן לבצע איסוף מידע בהיקשר, ועדכנו את לילך שניתן לצאת לדרך.
את הדגימה של רונן היה קל, באופן יחסי, לאסוף.
ביצענו עליו חקירה מקדימה וגלינו כי הוא מסתפר באופן קבוע ביום מסוים, פעם בשבועיים, אצל ספר ספציפי במרכז העיר.
לאחר חקירה קצרה בכיסוי, היה בידי גם את השעה שהוא מתכנן ללכת למספרה, ואחד החוקרים שלי המתין מחוץ למספרה.
היתרון שלנו היה הוא שרונן קובע את התור שלו למספרה בבוקר והוא הלקוח הראשון שמגיע למספרה, לנתון זה תהיה משמעות גדולה בהמשך.
החוקר שלי נכנס מיד אחרי רונן, כלקוח מזדמן.
בזמן שרונן עבר חפיפה, הוא התעניין מול הספר האם אפשר להיכנס לביצוע תספורת קצרה (אפילו שהוא לא קבע תור).
הספר הסביר לו כי בעוד 15 דקות צריך להגיע הלקוח הנוסף ואם הוא לא יאחר, הוא יוכל להיכנס מיד אחרי הלקוח שמתחיל עכשיו.
החוקר שלי המתין לשעת הכושר.
זמן קצר לאחר מכן השיער של רונן היה כבר על הרצפה, עכשיו כל מה שנשאר הוא שהחוקר יאסוף את השיער מבלי שרונן או הספר יבחינו בכך.
מכיוון שרונן היה הלקוח הראשון, השיער שהיה על הרצפה, היה שלו בלבד.
כמה דקות לאחר מכן הגיעה ההזדמנות.
הלקוח הבא נכנס, והספר עצר לרגע את התספורת של רונן, וניגש לברך אותו לשלום.
רונן הסתכל בטלפון הנייד שלו, אז החוקר הפיל את המפתחות שלו על הרצפה ויחד איתם הרים בשקית קטנה מספר שערות של רונן.
הספר התנצל וסיפר כי הוא חייב לטפל בלקוח שקבע תור ושאולי ננסה עוד שעה/שעתיים.
החוקר שלי יצא מהמספרה עם פנים "מאוכזבות", כאשר בכיסו המטרה לשמה הגיעה למספרה.
השלב הבא והקשה יותר היה עידו.
עידו היה קצת קשה יותר, שכן הבנו שהוא מסתפר בביתו בלבד.
עשינו בדיקה עליו ברשתות החברתיות וראינו כי הוא חובב בארים, וכי יש שני בארים בהם הוא שוהה קבוע בימי חמישי בערב.
למשימה זאת שלחתי את אחת החוקרות שלי.
היא נכנסת לבר הראשון, אך השעה הייתה יחסית מוקדמת ונראה כי עדיין לא החלה בו הפעילות.
הבר השני בו עידו נהג לבלות נמצא ממש מעבר לכביש ומיד עם כניסתה למקום, היא זיהתה את עידו יושב שם עם כמה חברים.
התברר כי הוא נוהג ללכת לבר הזה באופן קבוע אחרי העבודה.
החוקרת שלי התיישבה על הבר, תוך כדי שהיא מקפידה מידי פעם ללטוש עיניים לכיוון של עידו, בשאיפה שהוא זה שיעשה את המהלך ויגיע אליה.
היא סיפרה לי פעם, שאין גבר פנוי (וגם לא פנוי), שיכול לעמוד בפניה.
כאשר התיישבה על הבר הייתה לה משימה נוספת.
היא התחבבה על הברמן ושאלה אותו שאלה קצת מוזרה, אך מכיוון שהיא מלאה בקסם אישי, הוא לא חשד בה בכלל.
"אני יכולה לקנות את הכוס הקטנה הזאת מכם?", שאלה.
הברמן לא כל כך הבין את פשר הבקשה.
החוקרת המציאה לו סיפור על זה שהכוס הזאת מזכירה לה מקום בו היא טיילה בעבר והיא רוצה להזמין סט כזה בדיוק ולכן רוצה שתהיה לה כוס אחת לדוגמא.
הברמן, שבעצמו היה חצי שתוי, די מוקדם בתחילת הערב לא התעמק בסיפור ואמר לחוקרת "הכוס הזאת מתנה ממני אליך".
לא לקח הרבה זמן וחברים של עידו עזבו והוא לאט לאט התקדם לכיוון החוקרת שלי ושאל אותה, אם הוא יכול לשבת לידה.
היא כמובן הסכימה ובמקביל שלחה לי הודעה: "אני לא מפספסת אף פעם".
הם התחילו לדבר ועידו נראה מתעניין במשקה אותו החוקרת שותה, אז היא הציעה לו לטעום.
מה שהוא לא ידע, שהחוקרת שלי לא לגמה לגימה אחת מהכוס הזו, ורק חיכתה שהוא ישתה ממנה.
בשלב זה עידו הלך לשירותים והחוקרת העביר את המשקה לכוס חדשה ואת הכוס ממנה לגם- הכניסה לשקית ולתוך התיק שלה.
על מנת שלא יתעורר חשדו, היא ישבה איתו עוד 10 דקות, אז סיננה איזה תירוץ, ועזבה את המקום.
היא כמובן רשמה לו פתק עם טלפון שגוי ואמרה לי אח"כ, שהיא מקווה שהוא לא יהיה יותר מידי מאוכזב.
למחרת היו אצל לילך שתי דגימות DNA של עידו ורונן.
לילך הודתה לנו על העבודה.
לא התקשרתי מיוזמתי ללילך בכדי להתעניין בממצאים, הבנתי שבמידה והיא תרצה לשתף אותי היא יודעת איך להשיג אותי.
באופן מקרי לחלוטין, מספר חודשים לאחר מכן, כשעברתי ליד בית קפה, זיהיתי את לילך יושבת עת בתה ועידו לארוחה משותפת.
היא זיהתה אותי ונבהלה, חשבה שאולי אגש אליה, רק קרצתי לה והמשכתי ללכת.
שמחתי בשבילה שהיא גילתה את האמת....
שרגא איסוף מידע וחקירות 03-5440977 / 050-7404376 shragainfo@shragainfo.co.il
+הצטרפו לערוץ שלנו בטלגרם וקבלנו עדכונים לפני כולם (לחצו כאן) **עכשיו כל הפרקים של יומנו של חוקר באתר שלנו. *** הצילום הוא אילוסטרציה. יומנו של חוקר 100- (מרץ 2022)
