top of page

מיומנו של חוקר 73


"איך אין להם בושה לגנוב כסף לקשישים ?!"

במקצוע שלי אני שומע סיפורים על רוע אנושי וכל פעם מחדש אני מגלה שאין לו גבולות.

יאיר ביקש ממני לפגוש אותו בבית סבו, היה חשוב לו שאני אפגוש אותו באופן אישי.

בכניסה לבית פגשתי את החתול שלו, שנראה שלא אוהב אורחים.

"קשיש בן 85, ניצול שואה, חולה, אתה מבין על מי הם עושים את הכסף שלהם?!", אמר בכעס.

עוד בטרם יאיר סיפר לי את פרטי המקרה, זיהיתי את המבט של סבו, אברהם, שישב בצד השני של הסלון.

הוא הסתכל עלי במבט שמבקש עזרה, אבל גם מושפל שדווקא לו זה קרה.

סיפור המקרה קרה לפני שנה, בשעות הבוקר, בזמן שאברהם היה בביתו.

איש זר דפק על דלתו והציג את עצמו כמוכר ספרים מדלת לדלת.

אברהם, שלא נוהג לפתוח את דלתו לאנשים זרים, החליט שהוא פותח את הדלת לבחור הצעיר שהיה נראה לו "לא מזיק".

כמו כן הוא חובב ספרים, ובעקבות גילו לא הזדמן לו ,במשך תקופה ארוכה, ללכת ולרכוש ספרים בעצמו.

הבחור הצעיר, שהציג עצמו כאריאל, הצליח להקסים את אברהם ותוך זמן קצר שכנע אותו לרכוש ממנו עשרה ספרים שונים.

אברהם, ברוב נדיבותו, הציע לאריאל שתייה וחמה ועוגיות.

כאשר הגיע רגע התשלום ניגש אברהם להביא את הארנק שלו מחדר השינה.

בשלב זה ביקש ממנו אריאל למלא דף משוב קצר על השירות שלו, עבור הממונים עליו.

אברהם ניגש למטבח בכדי להביא כלי כתיבה.

בשלב זה ניצל יאיר את ההזדמנות ושלף את כרטיס האשראי של אברהם והעתיק את פרטי הכרטיס. כאשר אברהם הסתובב הוא זיהה שהארנק שלו זז מהמקום שהוא הניח אותו, אבל הוא חשב שהוא מדמיין.

לאחר כשלושה חודשים, אברהם הבחין בחיובים חריגים בפירוט כרטיס האשראי שלו, אז הבין כי הוא חויב בקנייה של מיני מוצרים שהוא מעולם לא רכש.

לאחר כמה ימים, כאשר שחזר את מהלכיו, הבין כי הבחור שצעיר שהיה בביתו ניצל את חוסר תשומת הלב שלו.

בסה"כ נגנבו לאברהם מעל 50,000 ₪.

"אני רוצה שתמצא את הנוכל הזה, אני רוצה לתפוס אותו", הפציר בי.

מיד לאחר השיחה עם יאיר הבנתי שיש בעיה, הם לא יודעים כלום על אריאל.

הרי סביר כי השם שהוא מסר להם הוא לא נכון, אין להם את מספר טלפון שלו, אין שם משפחה, אין כלום!.

היחיד שבעצם יודע איך הוא נראה הוא אברהם, אבל זה לא מספיק. הסברתי ליאיר כי בכדי לאתר מישהו צריך לדעת עליו יותר פרטים.

ביקשתי מיאיר שייתן לי לחשוב על פתרון ואתן לו תשובה למחרת.

ביצעתי חקירה מורכבת, והתברר כי בחודשים האחרונים היו עוד שישה קשישים, המתגוררים בעיר של אברהם, שחוו אירועים דומים.

התברר כי כתבת חדשות מקומית, פרסמה כתבה בנושא לפני כחודש – במטרה לנסות ולאתר את הבחור הצעיר שעוקץ את אותם קשישים, אך הפרסום לא הוביל לתפיסת הגנב.

יצרתי קשר עם הכתבת והסברתי לה כי אני חוקר פרטי מטעם קשיש שנעקץ לאחרונה, וכי, ככל הנראה, מדובר באותו נוכל.

ביקשתי ממנה לקבל את פרטי הקשישים הנוספים, והסברתי לה שם אולי אם נחבר את המידע שיש ברשותם עם המידע שיש ברשותנו, נוכל להגיע לאדם אותו אנחנו מחפשים.

הכתבת מסרה כי עליה לבקש את רשותם של הקשישים, אך אחרי מספר שעות חזרה אלי עם הטלפונים שלהם.

כאשר שוחחתי איתם כולם מסרו לי את אותו הסיפור, פחות או יותר, עם אותו התרגיל. סוכן המכירות ביקש מהם לעשות משהו ובזמן הזה ניצל את המעמד בכדי לגנוב את פרטי כרטיס האשראי שלהם.

כולם ידעו אך ורק את השם הפרטי שהוא מסר להם, אריאל.

לקחתי את השמות המלאים והטלפונים הניידים של הקשישים והתחלתי לבצע חיפוש והצלבות במקומות שונים.

אחרי כמה שעות הגעתי לפרט מעניין מאוד.

כל הקשישים, כולל אברהם, פרסמו את הפרטים שלהם במקומון במודעות לחיפוש מטפלות במשרה חלקית.

הבנתי כי כך הגיע הנוכל לאותם קשישים, דרך המודעה בעיתון – הוא חיפש קשישים שמחפשים מטפלות והסיק כי מדובר בקשישים ששוהים בביתם לבד.

הבנתי שאנחנו לא צריכים לחפש את אריאל, נדאג שהוא חיפש אותנו.

פרסמנו 10 מודעות שונות, עם פרטים דומים של קשישים, אך עם מספרי טלפון שונים, שבפועל כל הטלפונים הובילו לאחד החוקרים שלנו, שידע להסוות את קולו לזה של קשיש בן 80.

התברר כי את שיחת הטלפון הראשונה לקשישים הייתה עושה בחורה צעירה, ככל הנראה שותפה לעוקץ, אשר הייתה מבררת פרטים שונים ביחס לקשישים ובעיקר את השעות המדויקות בו הקשישים בבית לבדם.

דאגנו למסור, לאותה בחורה, את השעות בהן "הקשיש" בבית והיא מיד קבעה אתנו פגישת הכרות.

הגענו לדירה, אותה רישתנו מראש במצלמות אבטחה, עם צוות של חוקרים שמוכן למשימה.

בדירה חיכה ליאיר קשיש, בן משפחה של אחד החוקרים, שהסכים להשתתף בשמחה בחקירה, זאת לאחר הסברנו לו במה מדובר.

בשעות הבוקר, התקשרה אותה גברת ששוחחה אתנו בטלפון יום קודם, והתנצלה ואמרה שלא תוכל להגיע לפגישה.

אך מספר דקות לאחר מכן, דפיקה בדלת.

המצלמות אבטחה שידרו בשידור חי את הנעשה, לצוות החוקרים שלנו בחדר הסמוך. ומיד שהבחור הצעיר נכנס, שלחנו צילום שלו ליאיר ואברהם, שחיכו בדירתם לממצאים שלנו.

אברהם אישר מיד כי זה אריאל, אותו בחור צעיר שהיה בביתו לפני מספר חודשים.

דאגנו שלאריאל יהיה מספיק זמן לעשות את זממו, וביקשנו מהקשיש ללכת לשירותים ולהשאיר את הארנק בסלון.

אריאל לא בזבז זמן ניגש אל הארנק ופתח אותו. ובזמן שהוא שלף את הכרטיס אשראי. יד תפסה אותו מאחור וכאשר הוא הסתובב הוא ראה את פרצופם של שני החוקרים שלנו.

כנגד אריאל הוגשה תלונה במשטרה, ורוב הכסף הוחזר לקשישים אותם הוא עקץ.

יאיר אמר לי, הצלחתם להחזיר לסבא שלי קצת את הכבוד שנלקח ממנו.

-- לפרק הקודם ביומנו של חוקר לחצו כאן

*רוצים לראות את הסיפורים שלנו לפני כולם? הצטרפו לערוץ שלנו בטלגרם. https://t.me/shragainfo

**אם אהבתם את הסיפור מוזמנים לשתף. שרגא איסוף מידע וחקירות 03-5440977 / 050-7404376 shragainfo@shragainfo.co.il

***עכשיו כל הפרקים של יומנו של חוקר באתר שלנו. ****תודה רבה לאביעד קפויה על עריכת התוכן. ***** הצילום הוא אילוסטרציה. יומנו של חוקר 73 - (ינואר 2019)

Featured Posts
בקרוב יהיו כאן פוסטים ששווה לחכות להם!
שווה להמשיך ולעקוב...
Recent Posts
Archive
Search By Tags
Follow Us
  • Facebook - White Circle
bottom of page