מיומנו של חוקר 78 - אדם זר
"חי אצלנו בבית בן אדם זר ..."
יום בהיר אחד נכנס אלי למשרד בחור מבוגר, מבלי שום תיאום, כך הוא פשוט "נחת".
"שלום, הגעתי לשרגא חקירות?", שאל.
"כן", השבתי תוך כדי שאני תוהה ומנסה להבין מהיכן בדיוק הוא הגיע.
על פי ניסיוני המקצועי, כאשר אנשים שמגיעים פתאום סתם כך, מבלי לתאם פגישה מראש, בדרך כלל כל רצונם הוא לפרוק את הסיפור בפני מישהו. כלל לא בטוח שהם באמת רוצים ו/או יכולים לשלם על החקירה.
מצד אחד, נראה לי מוזר להגיע לפגישה מבלי לתאם מראש ולבדוק אם אני זמין ופנוי לקבל לקוחות. אך מהצד שני, תמיד קשה לי לשלוח אדם לדרכו מבלי לשמוע את הסיפור שלו.
"איך אוכל לעזור?", המשכתי.
"שמי אפרים. הגעתי לכאן כדי לספר לך שבתי הצעירה, ענת, השתחררה לא מזמן מהצבא ופגשה בחור שתוך זמן קצר הגיע ללון אצלנו", סיפר.
בתחילה הוא ורעייתו חשבו שהוא הגיע רק ללילה אחד, אך חלפו הימים ועדיין אותו הבחור חי אצלם. היום זה נמשך כבר מעל לחודש.
כאשר שוחחו עם בתם, היא אמרה להם שהיא אוהבת אותו ורוצה לחיות עמו. ובמידה והם לא יקבלו אותו בביתם - היא תעזוב את הבית והם יעברו לגור יחד.
הם ניסו לברר דרכה פרטים אודותיו. מי הבחור? מה הוא עושה בחיים? מי המשפחה שלו? היכן הוא התגורר קודם לכן? אך מכיוון שלא קיבלו תשובות לכל השאלות הללו, הם החליטו לפנות אלי.
במהלך החודש האחרון, הוא ישן אצלם בכל לילה, למעט בסופי השבוע בהם הוא עזב בשישי וחזר בראשון.
"אני חושש לגורלה של בתי", אמר.
ניסיתי לברר האם הוא ראה איזו שהיא התנהגות חריגה או משהו נקודתי שעורר בו את החשד, אך אפרים לא ידע לשים את האצבע.
מכוון שאפרים לא רצה להרחיק את בתו ולעורר את כעסה על ידי שאילת שאלות נוספות, כל מה שהיה ברשותו הוא שמו המלא של הבחור החדש וגילו המשוער.
סיפרתי לו כי השלב הראשון הוא ביצוע בדיקת רקע, על מנת לברר קצת יותר פרטים עליו ועל משפחתו.
השלב השני, במידת הצורך, יהיה מעקב אחריו.
המזל של אפריים היה שהשם של החבר היה נדיר יחסית, ולכן התחלנו לבצע חיפוש אחרי אותו השם, כמובן תוך התמקדות בחתך הגיל הרלוונטי.
מצאנו סה"כ ארבעה אנשים בכל הארץ העונים לשם ונמצאים בגיל המתאים.
הראשון, עבר לחו"ל לפני מספר שנים. השני מתגורר בר"ג, השלישי בכפר סבא והרביעי נמסר כי הוא מאושפז בבית חולים שיקומי מזה מספר חודשים.
נשארו בעצם שני מועמדים אפשריים, הבחור מר"ג וכפ"ס.
ביצענו בדיקה על תושב כפר סבא ואחרי בדיקה קצרה גם הצלחנו לאתר צילום שלו. העברנו אותו לאפריים, שהשיב כי לא מדובר בחבר של בתו.
פעלנו לאתר מידע על הבחור המתגורר בר"ג, וכאן נתקלנו בקושי גדול יותר. כל הסביבה שלו הפגינה חשדנות גדולה כאשר התעניינו לגביו לא הצלחנו לדלות מידע רלוונטי. הרגשנו שבסביבה שלו מסתירים משהו.
כל ניסיון שלנו לקבל מידע עליו, לא צלח.
יצאנו לשלב השני בחקירה.
קיבלנו שיחה מאפרים, הוא עדכן כי בסוף השבוע הקרוב, החבר של ביתו (איתמר), לא ילון אצלם. לכן, זו הזדמנות שלנו לעקוב אחריו.
גייסנו צוות מעקב במהרה.
עמדנו מחוץ לביתו של אפריים. זו הייתה שעת בוקר מוקדמת. ראינו את בתו, ענת, יוצאת מחובקת עם איתמר.
היא ליוותה אותו לתחנת האוטובוס הקרובה ולאחר חיבוק ארוך נוסף של מספר דקות הם נפרדו לשלום.
התחלנו במעקב אחרי האוטובוס. אחרי זמן קצר, הבנו כי היעד הוא התחנה המרכזית בתל אביב.
מעקב אחרי אדם כל שהוא, במקום סואן כל כך היא משימה לא פשוטה. אבל הצוות שלי לא מוותר כל כך מהר, והבנו שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לאבד אותו.
תוך כדי שאנחנו מבצעים כמה החלפות, וכמה תרגילים בכדי שלא יזהה שמישהו עוקב אחריו, הצלחנו לשמור את איתמר כל הזמן בטווח בראייה שלנו. כך, שיכולנו לזהות שהוא עולה על אוטובוס נוסף לכיוון רמת גן.
אם הוא נוסע לרמת גן, כנראה שהוא היה המועמד השלישי שמצאנו בבדיקת הרקע הראשונה וזה התאים עם החשד של הסביבה שלו.
בשלב מסוים, זהינו את איתמר יורד באחת התחנות ומתחיל ללכת ברגל. הוא התקדם מרחק לא קצר, שאת רובו יכול היה להמשיך באוטובוס. בהתחלה, תהינו מדוע הוא הולך את המרחק המדובר ברגל.
אך לפתע, איתמר ביצע פנייה חדה לאחת הסמטאות.
לא יכולנו להיכנס אחריו מבלי לחשוף את עצמנו. לכן, האפשרות היחידה שנשארה היא לחכות שהוא יצא מאותה הסמטה. זאת כמובן, בשאיפה שאין לסמטה יציאה אחורית.
לאחר מספר דקות זהינו דמות שיוצאת מהסמטה. לקח לנו כמה שניות להבין מה רואות עינינו, ואז הכול הפך לברור.
איתמר יצא בלבוש דתי חרדי. הבחנו כי תוך כדי המשך המעקב הוא התקדם לכיוון הגבול של בני ברק.
בדיקה מעמיקה נוספת, העלתה כי איתמר נמצא בתהליך של חזרה בשאלה. המשפחה הקרובה שלו הוקיעה אותו. ולכן, הוא מגיע לעיתים ללון אצל דוד רחוק שלו, שעדיין הסכים לשמור על קשר עימו.
כאשר העברנו את הממצאים לאפריים, ירדה אבן מליבו. החשש לגורלה של בתו התחלף בהערכה גדולה על העזרה שלה לאיתמר שנותר לבד אל מול משפחה שלא מקבלת אותו.
לאחר קבלת הממצאים שלנו, שוחחו אפריים ורעייתו עם בתם.
ענת הופתעה לשמוע כי הם יודעים את הסיפור של איתמר והבהירה להם שהיא חששה לספר להם שהיא הכניסה הביתה בחור שיוצא בשאלה.
היא המשיכה וסיפרה על האופן בו פגשה את איתמר, כאשר יום אחד נפגשו בנסיעה ארוכה באוטובוס ומשם התפתחה שיחה ארוכה על חיים.
לאחר מכן קבעו להיפגש פעם נוספת הם התאהבו די מהר.
ענת הבינה את המצוקה המשפחתית של איתמר, ולכן הציעה לו מהר מאד לבוא לגור איתה ועם משפחתה.
לאחר שבועיים שדיברתי עם אפריים הוא אמר לי שהממצאים שלנו עזרו לו ולרעייתו לישון בשקט בלילה והאמת היא טובה יותר מכל תסריט רע שהיה להם בראש.
*רוצים לראות את הסיפורים שלנו לפני כולם? הצטרפו לערוץ שלנו בטלגרם. https://t.me/shragainfo
**אם אהבתם את הסיפור מוזמנים לשתף.
שרגא איסוף מידע וחקירות 03-5440977 / 050-7404376 shragainfo@shragainfo.co.il
***עכשיו כל הפרקים של יומנו של חוקר באתר שלנו. ****תודה רבה לאביעד קפויה על עריכת התוכן. ***** הצילום הוא אילוסטרציה. יומנו של חוקר 78- ( יוני 2019)
