מיומנו של חוקר 29: "נחבא אל הכלים"
יש לנו מדינה קטנה, זה ידוע. הביטוי "איזה עולם קטן" שגור בפי כולנו.
אבל האם זה באמת כך? אני מאמין ,על סמך ניסיוני האישי, שכמעט בלתי אפשרי להעלם לגמרי "מעל פני האדמה". במידה ויש אמצעים ומספיק זמן להשקיע – ניתן למצוא כל אדם בכל מקום.
חברת ביטוח גדולה פנתה אלי לאחר שאברהם, בחור דתי, בן 40 ממרכז הארץ הגיש נגדם תביעה גדולה בעקבות תאונה שעבר.
בתביעתו טען כי אינו מסוגל ללכת בכוחות עצמו ואין הוא מסוגל לעבוד.
בחברת הביטוח חשדו כי אברהם ועורך דינו מגזימים, בלשון המעטה, בתיאור הנזקים שנגרמו לו, שכן הם אינם תואמים למסמכים הרפואיים ולתאונה שעבר.
התברר כי חברת הביטוח הפעילה בעבר משרד חקירות, אשר הודיעה להם כי ביקרו בכל הכתובות הרשומות על שמו והשתמשו בכל האמצעים העומדים לרשותם אך למרות זאת לא הצליחו לאתר את אברהם.
לעתים אני מקבל תיקי חקירה לאחר שמשרד חקירות אחר ביצע את העבודה, מצד אחד אני מרגיש אתגר גדול להצליח במקום בו חברי למקצוע נכשלו.
מצד שני אני מכיר את חלק גדול מהחוקרים במשרדי החקירות האחרים. רובם אנשים מקצוע טובים ולכן אם הם נכשלו, מי מבטיח שאני אצליח? התחלתי מההתחלה וביקרתי בכתובת הרשומה על שם אברהם ברמת גן.
על תיבת הדואר ניתן היה לראות את שם משפחתו אבל באופן דהוי מאוד. בנוסף היו רשומים באותו המקום שמות משפחה נוספים. במשך דקות ארוכות דפקתי על הדלת.
שמעתי שיש תנועה בתוך הבית. בשלב מסוים ענתה לי אישה שטענה כי היא לא מכירה בחור בשם אברהם וביקשה שאעזוב את המקום. מספר שכנים נוספים אשר פניתי אליהם בניסיון לדלות מידע, הביעו חשדנות רבה ולא ניאותו למסור לי מידע.
תגובתה הלחוצה של האישה ותגובת השכנים חידדה את הנקודה כי בעבר כבר ביקרו חוקרים אחרים במקום. בעקבות הביקורים הקודמים הסביבה הייתה רגישה מאוד, ולכן גם הגיבו באופן זה.
ברשות חברת הביטוח היה טלפון נייד של אברהם, אך הטלפון היה מנותק. כל ניסיונותיי לאתר את מספר הטלפון העדכני שלו עלו בתוהו. אני מאמין שזה נדיר מאד שאדם יכול לחיות בבדידות מוחלטת מכל בני משפחתו.
האתגר הוא לאתר את אותו בן משפחה שנמצא בקשר עם הנדון. פניתי בצורה מתוחכמת להוריו של אברהם, שהיו נחמדים מאד, אבל מסרו לי שהם כבר במשך מספר שנים לא בקשר עם אברהם. יותר מזה, הם ציינו כי הוא חייב להם כספים רבים ,שלווה מהם, וטרם דאג להחזירם. לאחר מספר חקירות מעמיקות, גיליתי כי אברהם היה נשוי עד לפני מספר שנים.
מיהרתי להגיע לכתובתה של גרושתו. בתחילה, היא סירבה לפתוח לי את הדלת. בהמשך סיפרתי לה את האמת, והיא החלה לספר כי מאז הגירושין הוא ניתק עמה קשר באופן מוחלט ואף לא דואג לשלם את דמי המזונות לשלושת ילדיהם.
היא ציינה כי היא בעצמה תשמח מאוד לאתר אותו. בשלב זה החלטתי לבצע חקירות ברשת האינטרנט, חשבתי שאולי יתמזל מזלי ולאברהם יש חשבון "פייסבוק", אבל חשבון כזה לא אותר.
לא ציפיתי למצוא חשבון פייסבוק, מכיוון שבאוכלוסייה הדתית חשבון "פייסבוק" אינו דבר מקובל. יצרתי קשר עם חבר קרוב ש"מומחה" באוכלוסייה הדתית- לאומית ומבצע חקירות רבות במגזר הדתי.
הוא סיפר לי שאמנם לא לכולם יש חשבונות "פייסבוק", אבל רבים מהם מאוד פעילים בפורומים שונים של הקהילה; מכירה של ציוד, עזרה לזולת וגמילות חסדים. ביצעתי חיפוש נוסף ברשת וגיליתי כי בעבר אברהם פרסם בפורום של הקהילה הדתית- לאומית שהוא מעוניין למכור מספר כלי כסף ישנים השייכים למשפחתו (ירושה).
ידעתי בוודאות כי זהו אותו אברהם שאני מחפש כי הוא פרסם את אותו מספר טלפון ישן שהיה ברשותו. הבנתי שהצלחתי למצוא קצה חוט. יצרתי לעצמי "שם משתמש" חדש בפורום. התחלתי לקרוא קצת הודעות של כותבים אחרים ולאחר כשבוע הפכתי לפעיל בפורום; הגבתי להודעות של משתמשים, תמכתי בהם, הצעתי עזרה וכדומה. הבנתי שאם אפנה ישירות לאברהם הוא יחשוד מאוד. לכן, קיוויתי כי אם אהיה משתמש פעיל בפורום, פנייה אישית שלי אליו לא תעורר חשד.
המתנתי מספר ימים בהם בדקתי את הפורום בתדירות יומית, ואז זה קרה. אברהם פרסם שוב הודעה בנושא מכירת כלי כסף. מיד פניתי אליו כי אני מעוניין לקבל פרטים נוספים. הוא כבר ענה לי בהודעה פרטית מיוזמתו.
הבנתי שהצלחתי "לדוג" אותו. רק הבנתי שאני צריך "למשוך את החכה" בעדינות, בכדי שהוא "לא ייפול בחזרה למים" וייעלם. בתחילה כתבתי לו שאני חושש לקנות מוצרים באינטרנט מאנשים שאני לא מכיר, וגרמתי לו לחשוב שאני בעצם לא כל כך מעוניין בעסקה.
אברהם, שרצה למכור את כלי הכסף, כתב לי שניתן לסמוך עליו והוא בחור ישר ואמין. לאחר מכן הוסיף שאני מוזמן ליצור עימו קשר טלפוני ושם ייתן לי את כל הפרטים. מספר דקות לאחר מכן הוא כבר שלח לי את מספר הטלפון הנייד שלו.
המתנתי כשעה בטרם חייגתי אליו, על מנת לא לעורר רושם "נלהב" מידי. לאחר שיחה חביבה שארכה מספר דקות, הוא הזמין אותי לדירתו בבני ברק. למחרת הגעתי לדירתו של אברהם.
במקום לא היה שום סימן שיכול להעיד שהוא מתגורר במקום, לא היה את שמו בתיבת הדואר וגם לא שלט על הדלת. כאשר אברהם פתח בפני את הדלת, הבחנתי מיד כי הוא עומד על שתי רגליו! הוא הציג בפני את כלי הכסף, בעודו עולה על שרפרף ומתהלך בדירה ללא כל מגבלה.
חשבתי שמה שיש ברשותי הוא די והותר עבור חברת הביטוח, אבל הבנתי שאם אני כבר נמצא בדירה של אברהם אפשר לקבל ממנו מידע נוסף.
החלטתי לרכוש את אחד מכלי הכסף שהוצעו. בחרתי את הזול מבניהם ושאלתי אותו אם אוכל לשלם לו בצ'ק. אברהם הסביר לי שאין הוא יכול לקחת ממני צ'ק למרות שאני עושה רושם של בחור חביב ואמין.
הוא חייב לקבל כסף במזומן מכיוון שהוא מקבל קצבה מחברת הביטוח ומביטוח לאומי. הסחורה שהוא מציע למכירה היא חלק מעסק שהוא מנהל בבית, ואין מדובר בירושה.
עם המידע היקר הזה הגשתי דו"ח מפורט לחברת הביטוח. בסיכום הדו"ח כתבתי שאברהם ניסח מחדש את המושג "נחבא אל הכלים"...
*אם אהבתם את הסיפור אשמח לשיתוף
שרגא איסוף מידע וחקירות
03-5440977 / 050-7404376
shragainfo@gmail.com ** רוצים לראות את הפרקים הבאים של יומנו של חוקר, תעשו "לייק" לעמוד. ***תודה רבה לטל חגי על עריכת התוכן.
**** הצילום הוא אילוסטרציה
https://www.facebook.com/private.investigations/
