מיומנו של חוקר 59: "גניבה בבית כנסת" - חלק 2

מישהו גונב לנו כסף מבית הכנסת..." (גניבה בבית כנסת חלק 2) כזכור נפגשתי עם דניאל, גבאי בית כנסת, אשר בתקופה האחרונה נגנבו לו כספים מבית הכנסת והוא רצה שאעזור לו למצוא מי הגנב. בשלב הראשון הוא חשב שייתכן שהוא התרשל או לא חישב נכון את הסכומים שהיו ברשותו, מכיוון שכל פעם היו חסרים לו סכומים קטנים יחסית. הוא חשב שייתכן וממרום גילו הוא החל לפספס דברים או לשכוח. בהמשך הוא הבין שלא מדובר במקרה ומישהו לוקח כספים באופן קבוע מקופת בית הכנסת. העניין המוזר הוא שהגניבה הייתה בסכומים קטנים בכל פעם ואף בחלק מהמקרים הגנב השאיר חלק מהכסף מאחוריו. דניאל סרב להציב מצלמות בבית הכנסת, פתרון שהיה יכול להביא למציאתו של הגנב די מהר. לא התעקשתי עם דניאל בנושא, אך הבנתי ממנו שמדובר בעניין מול קהילת המתפללים שלו וגם בעניין קדושת בית הכנסת (לדעתו). הבנתי שאצטרך למצוא פתרון יצירתי יותר, לשם כך אצטרך להתקרב יותר לקהילת המתפללים בבית הכנסת. בתפילה הבאה הגעתי לבית הכנסת והתיישבתי בין קהל המתפללים, דניאל הציג אותי כבן משפחה רחוק שלו וידע שכך הקהל הוותיק יכבד אותי ו"יכניס אותי לעניינים". די מהר שמעתי "שיחות חצר" רבות בין המתפללים, על הבן של "ההוא" שירד לתרבות רעה, ועל אשתו של ה"אחר" שעזבה את הבית, ואיך העסק של מתפלל נוסף קרס והוא נמצא בחובות כספיים. בתחילה כאשר שמעתי שאחד מהמתפללים נמצא במצוקה, חשבתי שייתכן והוא חשוד אפשרי – אבל בבדיקה מהירה התברר כי הוא מאושפז בבית חולים במשך מספר חודשים, ולכן הוא נפסל כחשוד. דניאל היה מקבל את הכספים מאנשים שהיו תורמים לבית הכנסת אם בקנייה של "עלייה לתורה" או ב"קניית ספרי תורה" וכדומה. את הכסף היה מקבל במזומן. הוא הקפיד לסדר את המזומן במעטפות לפי ההוצאות שהיו לבית הכנסת; כל כמה ימים הוא היה ניגש לסניף הבנק הסמוך לבית הכנסת ומפקיד את יתרת הסכום לחשבון בית הכנסת. כדי לחשוף את הגנב היה ברור לי שאני צריך לנסות להבין את שגרת בית הכנסת. דניאל מגיע לבית הכנסת כשעה לפני כל תפילה, הוא פותח את השערים, מסדר ומכין את הסידורים לקראת התפילה הקרובה. זמן קצר לאחר מכן מגיעים תמיד מספר מתפללים, חלקם אוהבים להגיע מוקדם ואילו לאחרים בית הכנסת הינו מקום חברתי, ומאחר והם בודדים הוא עונה להם על צורך בחברה. כשעה לאחר פתיחת השערים מגיעה המסה העיקרית של המתפללים. בזמן התפילה, כאשר חלק מהמתפללים מתבוננים בסידור, אחרים אל השמיים והיתר משוחחים עם חבריהם –המשימה שלי הייתה להתבונן ולבחון אותם. הסתכלתי מסביבי וניסיתי, במשך כמה ימים, לזהות התנהגות חשודה; מישהו עצבני מאד, שאולי קם באמצע התפילה ועובר בחדר של הגבאי. בשלב מסוים, בדיוק באותה תפילה, זיהיתי 6 גברים שהיו קמים ביחד, בהפרש של כמה שניות, והולכים לחלק האחורי של בית הכנסת. ממקום מושבי ניסיתי לזהות מה הם עושים בדיוק, אך ללא הצלחה. כעבור עשר דקות, הם היו חוזרים למקומם. במהלך התפילה דניאל לא סוגר את הדלת לחדרו, שכן היה נכנס ויוצא מהחדר לסידורים שונים ולמרות הגניבה הוא נשאר תמים בהתנהלותו. כעבור כמה ימים בבית הכנסת תפסתי את דניאל לשיחה. "דניאל אם אתה רוצה שאעזור לך, אתה חייב לספר לי הכול". אמרתי. "על מה אתה מדבר?", דניאל הרגיש שהוא מותקף. "דניאל, אני פה כבר כמה ימים ואני רואה משהו מוזר; מי אלו ששת האנשים שקמים בכל פעם באותה שעה והולכים לחלק האחורי של בית הכנסת?" שאלתי בתקיפות. "אתה מדבר על מועדון העארק?", שאל. "מועדון המה?", הופעתי מהשם. "כן כן, מועדון העארק". צחק. ואז המשיך וסיפר כי מדובר בשישה חברים טובים שמתפללים בבית הכנסת מעל 20 שנים. בכל ערב, בין תפילת מנחה לערבית, הם הולכים לחלק האחורי של בית הכנסת ושותים כוסית עארק קטנה "בשביל המצב רוח", לדבריו, ואז חוזרים לתפילה. עוד לפני שהספקתי לשאול, הוא אמר – "אין סיכוי שזה מישהו מהם". "דניאל, אל תעלב ממני בבקשה, אבל לא חושב שאפשר לסמוך על שיקול הדעת שלך בנוגע למתפללים", נזפתי בו בעדינות. הייתה לי הרגשה שמישהו מ"מועדון העארק" מנצל את המצב בכדי להתקרב לחדרו של דניאל, ומבלי שהאחרים ישימו לב הוא לוקח משם כספים. נזכרתי בחקירה ישנה שביצעתי לפני כמה שנים וידעתי איך אני הולך למצוא את הגנב. ביקשתי מדניאל שייתן לי גישה למעטפות אשר בתוכן הכסף. דאגתי לפזר על פתח המעטפות אבקה מיוחדת, מדובר באבקה שלא ניתן לראות אותה ללא ציוד עזר מיוחד. במגירה של דניאל היו שלוש מעטפות ועל שלושתן שמתי את האבקה, במקביל ביקשתי מדניאל שביומיים הקרובים ישים את הכסף שהוא מקבל בתוכן, ושלא יגע במעטפות הללו לאחר מכן, בכדי לא לזהם את האבקה. לאחר יומיים, כאשר דניאל ניגש להפקיד את הכסף בבנק, הוא הבחין שוב כי חסר כסף. אמרתי לדניאל: "אני עומד לחשוף את הגנב וזה עומד להיות לא נעים". דניאל שתק. עוד באותו הערב כשהתכנס לו "מועדון העארק", ביקשתי מדניאל שיצטרף אליי ושניגש אל החדר האחורי בו הם נמצאים. הרכבתי משקפיים מיוחדים שדרכן ניתן לראות את שרידי האבקה, והאינסטינקט שלי אמר שאחד מאנשים הללו יהיה עם שאריות של אבקה על ידיו. כאשר הם ראו אותי, "המתפלל החדש", מגיע לחדר, הם לא כל כך הבינו מה אני עושה שם. אבל אז מיד ראו את דניאל מגיע אחריי. בזמן שנכנסתי לחדר כולם היו עם כוסות בידיים, וזיהיתי את ידיו של הגנב עם סימני האבקה. לחשתי באוזנו של דניאל כי אני מבקש לדבר מולם, והוא הסכים. ביקשתי מכולם לעזוב את החדר כי אנחנו צריכים לשוחח בפרטיות, הם הסתכלו עלינו במבט מוזר. הכבוד שהם רכשו לדניאל, לא השאיר להם מקום לשאלות. בזמן שכולם יצאנו, קראתי בשמו של אחד מהם " אתה יכול להישאר איתנו בבקשה?" עזרא, עוזר הגבאי, חזר עם מבט מופתע. דניאל הסתכל עלי כלא מאמין. הצגתי את עצמי בפני עזרא ואמרתי לו שאני יודע שהוא גנב כסף מקופת בית הכנסת. הוא בתחילה הכחיש, אך הסברתי לו שיש לנו הוכחות. אז סיפרתי לו כי הצבנו מצלמות בחדרו של דניאל, בכדי שלא יוכל להכחיש. עזרא הסמיק מבושה. הוא פרץ בבכי וניגש לחבק את דניאל, שסרב לחבק אותו – "מכל האנשים דווקא אתה?", שאל דניאל. עזרא רק המשיך לבכות ולא נתן הסבר ממשי לגניבה שלו. למחרת הוא כבר לא הראה את פרצופו בבית הכנסת ועד היום אף אחד מבית הכנסת לא יודע לאיפה הוא נעלם התברר כי עזרא היה עוזרו של דניאל במשך שנים רבות והוא חשק מאד בתפקיד הגבאי, הוא האמין, ככל הנראה, שאם יעלים כספים מקופת בית הכנסת זה יכול לגרום לדניאל לפרוש מתפקידו או שיעזיבו אותו – ואז באופן טבעי הוא יהיה היורש. לאחר שדניאל התאושש ממצאי החקירה, הוא הודה לי והבטיח שמעכשיו הוא יקפיד לשמור יותר טוב על הכספים. * רוצים לראות את הפרקים הבאים של יומנו של חוקר, תעשו "לייק" לעמוד.

**אם אהבתם את הסיפור שתפו שרגא איסוף מידע וחקירות 03-5440977 / 050-7404376 shragainfo@gmail.com ***תודה רבה לטל חגי & אביעד קפויה על עריכת התוכן. **** הצילום הוא אילוסטרציה. יומנו של חוקר 59 גניבה בבית כנסת – חלק ב' (נובמבר 2017)