מיומנו של חוקר 58: "צימר של אהבה"- חלק ב'

כפיר הבין שאשתו מזה 10 שנים, טל, בוגדת בו.

לאחר תקופה של חשדות, הוא נחשף לתכתובת "מייל" של אשתו עם גבר זר, אותה לא ניתן היה לפרש לשתי פנים.

בסופ"ש הקרוב טל עדכנה אותו כי היא נוסעת לצפון עם חברה, והוא חשד כי היא נוסעת לפגוש את אותו הגבר.

שלחתי צוות עוקבים בכדי לעקוב אחרי טל.

התנהגותה של טל, החל מיציאתה מהבית, הייתה זהירה מאד. היה נראה כי היא לוקחת בחשבון שייתכן ומישהו עוקב אחריה.

היא נכנסה לרכב והחלה בנסיעה לבדה.

מספר פעמים בדרך היא נראתה עושה פרסה וחוזרת על דרכה, מנסה לבדוק אם יש איזה רכב שנמצא אחריה בקביעות.

מה שטל לא יודעת הוא שהצוות שלנו הוא צוות מנוסה מאד ומתורגל במקרים מסוג זה. לכן, אנחנו מקפידים לשמור על טווח בטיחות, עוקבים ביותר מכלי תחבורה אחד ושומרים על קשר עין מקרוב ומרחוק עם האובייקט, בכדי למנוע מצב בו הוא יוכל לחמוק מאתנו.

לאחר כשעה של נסיעה, נראתה טל עוצרת בתחנת דלק בצד הדרך. היא החנתה את רכבה בחניון קטן בצמוד לתחנה, ונראתה הולכת ברגל למסעדה הנמצאת במתחם.

טל הקפידה להסתכל מסביב ונראה כי היא ממשיכה לחפש מישהו שנראה לה "חשוד", העוקבים שלי היו בנקודה ממנה לטל לא היה סיכוי להבחין בהם, תוך כדי שהם משתמשים במצלמות עם טווח צילום רחב במיוחד.

אחד העוקבים שלי התקרב בזהירות לאזור המסעדה בכדי לוודא שאין יציאות אחרות שאולי פספסנו, על מנת שלא יקרה מצב בו טל חומקת מאיתנו.

לפי מספר הרכבים בחנייה ניתן היה להבין כי מדובר במסעדה לא כל כך פופולארית, ולכן גם העדפנו לא לשלוח עוקב לתוך המסעדה על מנת שלא נעורר את חשדה של טל.

ואז זיהינו ג'יפ שחור נכנס לתחנה וחונה מול המסעדה.

תוך שניות, טל נראתה יוצאת מהדלת הראשית של המסעדה וקופצת לרכב במיומנות ניכרת לעין – נראה שזו לא הפעם הראשונה שהיא עושה זאת.

לאחר נסיעה של כחצי שעה, נראה שהרכב חונה בכניסה ליער. זיהינו שלט מאוד קטן ובו נכתב: "צימר של אהבה".

הבעיה בשלב הזה הייתה שלא היה ניתן להיכנס לתוך מתחם הצימרים עם רכב, ועל מבקרי הצימר היה להשאיר את רכבם במרחק של כ-50 מטרים מהכניסה למתחם ולהמשיך בהליכה רגלית בתוך היער.

ניסינו ללא הצלחה למצוא נקודות תצפית אל אזור השטח הציבורי. טל והגבר נראו הם הולכים יחדיו לכיוון הצימרים ואף צולמו, אך הם הקפידו מאד שלא להפגין גילויי חיבה אחד לשנייה, ולכן הצילומים שהיו לנו לא היה מספקים.

העוקבים היו בבעיה – אין להם נקודת תצפית מחוץ לצימר, אך במידה ומישהו מהם ייכנס פנימה הוא יהיה כמו "פיל בחנות חרסינה" ומיד יעורר את החשד של האנשים במקום – ושל טל במיוחד.

במהלך השיחה עם העוקב, חיפשתי ברשת את הצימר ומצאתי את הטלפון של בעל הצימר. אמרתי לו שאני יודע שזה ברגע האחרון – אבל בת הזוג שלי ואנוכי מעוניינים להגיע ללינה הערב.

הוא ענה שיש לי מזל, כי במקרה נשאר לו צימר אחד. לקחתי את חפציי ונסעתי לצפון. על הדרך שמתי אצלי בתיק כמה פריטים שהשאלתי מאחת החוקרות שלי. הייתה לי כבר תוכנית בראש.

מכוון שהעוקבים שלי הם מצוינים במקצוע שלהם, אך הם לא נוהגים לבוא במגע ישיר עם אובייקט החקירה – הבנתי שהפעם המשך המשימה שמורה לי.

הגעתי לצימר בזמן שעת הצהריים. למזלי, נכנסתי לצימר כאשר לא היה אף אחד במתחם החיצוני, ולכן יכולתי להיכנס לצימר שלי מבלי שאף אחד הבחין בי.

לאחר זמן קצר התיישבתי במרפסת של הצימר, תוך כדי שאני מקפיד כל הזמן לדבר בקול רם (אבל לא מידי) עם בת הזוג שלי שנמצאת כביכול בצימר.

הצימרים היו קרובים אחד לשני. היו סה"כ ארבעה בכל המתחם, אך הכניסה לכל צימר הייתה מוסתרת כך שלא ניתן היה לזהות באיזה מהצימרים נמצאת טל.

ישבתי זמן רב מחוץ לצימר בכדי שכאשר מישהו ייצא מהצימר, אוכל לזהות אותו ולנסות לגלות היכן טל נמצאת.

בשלב מסוים ראיתי זוג מבוגרים מחובקים שיוצאים מאחד הצימרים, גם הם לא נראו לי כמו בעל ואישה – אבל אמרתי לעצמי: "טוב זו כבר לא החקירה שלך" .

עד הערב לא ראיתי את טל, והבנתי שכנראה הלילה זה כבר לא יקרה.

במקביל התכתבתי עם כפיר בהודעות. הוא היה סקרן ורצה לקבל עדכונים על המתרחש. סיפרתי לו כי טל נראתה נכנסת לג'יפ שחור עם גבר זר וכי הם במתחם צימרים בצפון. אך בינתיים אין תיעוד משותף שלהם.

עצם העובדה שיש וידיאו של טל נכנסת לרכב של גבר, זה יכול היה להספיק לכפיר. למרות זאת, הוא לא הסתפק בכך ורצה תמונה אינטימית מפלילה.

בשעת הבוקר בעל הצימר הגיש ארוחת בוקר מפנקת לכל אורחי הצימר בין השעות 09:00-08:00.

קיוויתי שטל ובן זוגה לא יפספסו את ארוחת הבוקר.

הגעתי ראשון לחדר האוכל הקטן, שהיה בפועל מספר שולחנות קטנים מתחת לסככה בחצר של המתחם.

בכסא שלידי הקפדתי לשים את פרטי הלבוש שהבאתי מבעוד מועד, ג'קט דק וצעיף אשר ניתן להבחין כי הם לא שלי וניתן יהיה להבין כי אני מחכה לבת הזוג שלי.

הראשונים שהגיעו לארוחה היו זוג המבוגרים, שאכלו מהר מאד והתקפלו. בהמשך הגיעו זוג בנות, ספק חברות ספק בנות זוג, אשר ישבו וצחקו במשך כל ארוחת הבוקר.

אני הספקתי לקחת מנה אחת ועוד מנה נוספת – ורק וטל ובן זוגה היו חסרים.

זוג הבנות סיימו לאכול ועזבו. רק אני נשארתי לבדי. בעל הצימר הסתכל עליי קצת מוזר. היה נראה כי הוא לא מצליח להבין למה אני כבר קרוב לשעה בארוחת הבוקר ואיפה בת הזוג שלי. אז אמרתי לו עם קריצה, מבלי ששאל: "אי אפשר להעיר אותה בבוקר", הוא חייך והלך.

ואז הגיעו טל והבחור הזר. ראיתי שהם מסתכלים עליי, מכיוון שהייתי היחיד שנמצא שם. הנוכחות שלי גרמה להם להרגיש חוסר נוחות. הם קיוו שאף אחד לא יהיה בארוחת הבוקר, כך הם יוכלו לאכול לבד.

לנקודה הזו התכוננתי מראש. הפעלתי את המצלמה הנסתרת שאיתה הגעתי והנחתי אותה על השולחן, כך שהיא צופה בצורה מושלמת על השולחן של טל וחבר שלה.

עזבתי את השולחן שלי, ודאגתי שהם יבחינו שאני הולך ונכנס לחדר שלי. לאחר כ-20 דקות חזרתי לחדר האוכל. ראיתי שאין שם אף אחד ואספתי את המצלמה.

כאשר הסתכלתי בחומר הקלטת, ניתן היה לראות את טל והבחור מתנשקים ומתחבקים בלהט...

כבר למחרת העברתי את החומר לכפיר. זה אף פעם לא מעמד פשוט לראות את הלקוח שלך עם לב שבור אל מול סרטון של בן או בת הזוג שלו עם מישהו אחר, אך כפיר למראית עין היה חזק.

אך בתוך עיניו ראיתי שהוא שבור, אמרתי לו שאם הוא צריך ממני עוד משהו – או אפילו סתם להתייעץ או לדבר, אני אשמח לעזור. כן חוקרים הם קצת פסיכולוגים לפעמים.

כחודשיים לאחר מכן, יצרתי קשר עם כפיר בכדי לשאול לשלומו, הוא סיפר לי שטל עזבה את הבית והודה לי על העבודה המהירה והטובה שביצעתי.

* רוצים לראות את הפרקים הבאים של יומנו של חוקר, תעשו "לייק" לעמוד. **אם אהבתם את הסיפור שתפו שרגא איסוף מידע וחקירות 03-5440977 / 050-7404376 shragainfo@gmail.com ***תודה רבה לטל חגי & אביעד קפויה על עריכת התוכן. **** הצילום הוא אילוסטרציה. מיומנו של חוקר 58 (אוקטובר 2017) : צימר של אהבה – חלק ב'