מיומנו של חוקר 57: "ילד של אבא"

"קיבלתי הודעה מוזרה מאד ב"פייסבוק", אני צריך את העזרה שלך!" באמצע הלילה קיבלתי הודעה דואר אלקטרוני לתיבת הדואר של המשרד. אני לא רגיל לקבל הודעות בשעות אלו. אמנם חוקרים פרטיים עובדים ביום ובלילה, אבל ההתקשרות עם הלקוחות מתבצעת בדרך כלל בשעות העבודה המקובלות. פתחתי את המייל והבנתי שהוא הגיע מלקוח השוהה בחו"ל. גבי הציג את עצמו כישראלי לשעבר, אשר ירד מהארץ לפני 10 שנים. הוא סיפר לי כי לפני כמה ימים הוא קיבל הודעה מוזרה בחשבון ה"פייסבוק" שלו ומשום מה יש לו תחושה כי יש אמת בהודעה. הוא סיפר לי שבעוד כמה ימים הוא מגיע לביקור בארץ, והוא ישמח לפגוש אותי ואולי אף לשכור את שירותיי. גבי קבע איתי במסעדה יוקרתית במרכז תל אביב, לא מקום אופייני לפגישות עם לקוחות. לאחר המתנה קצרה זיהיתי אותו נכנס למסעדה – לא ניתן היה לפספס כי מדובר במישהו שלא מתגורר כדרך קבע בארץ. הוא היה לבוש בצורה אלגנטית וחמה מידי לאקלים הישראלי, היה ברור לי שתוך כמה ימים הוא יעבור לג'ינס ו"טי שירט". גבי סיפר לי כי הוא עזב את הארץ לפני כ- 10שנים, מיד בסיום התיכון. אביו קיבל עבודה בחו"ל ועבר עם כל המשפחה. מאז הם הספיקו לעבור כמה וכמה מדינות במסגרת העבודה של אביו. בשנת הלימודים האחרונה בתיכון, בכיתה י"ב, הם יצאו לטיול שנתי באילת – ואז בבית מלון בו הם שהו, הם פגשו תלמידים מבית ספר אחר. אחת מתלמידות בית הספר הייתה נערה צעירה ומדהימה בשם אלין. היה ביניהם חיבור מדהים, ובמשך כל הטיול הם רוב הזמן התנתקו כל אחד מכיתתו (בתירוצים שונים) ובילו יחדיו. בסוף הטיול הם שכבו , אך זמן קצר לאחר מכן נפרדו. אלין למדה בבית ספר בדרום הארץ והוא במרכז – ובגיל כזה, זו הייתה הרגשה של קשר המתנהל "מעבר לים". בסוף הטיול הם דיברו בצורה מאד בוגרת. אומנם בכו קצת, אבל סיכמו באופן הדדי כי הם לא יישמרו על קשר. שניהם הבינו שלקשר הזה אין סיכוי. מאז אותו טיול גבי לא שמע על אלין דבר, פרק זמן קצר לאחר מכן הוא עזב את הארץ. לפני כמה ימים הוא קיבל הודעה מפרופיל מוזר ב"פייסבוק" ובהודעה נכתב :"אתה זוכר את אלין מאילת? אז אתה האבא של הילד שלה! איך ברחת לחו"ל? אתה לא גבר". לגבי לקח כמה שניות להתאושש מתוכן ההודעה. לא היה לו ברור מי יכול היה לשלוח את ההודעה, ומה פתאום היא נשלחה אחרי שעברו כבר כעשר שנים. בתחילה חשב כי אולי מישהו צוחק עליו, אבל במחשבה שנייה ידע שאף אחד מחבריו ו/או משפחתו לא שמע את הסיפור על אלין, ולכן זה יכל להיות רק מישהו שבאמת קרוב אליה. הוא ניסה להיכנס לפרופיל ממנו נשלחה ההודעה ולשלוח תשובה, אך הפרופיל נחסם ולא הייתה לו כל אפשרות להגיב. גבי התעקש ואמר לי: "אני רוצה שתמצא את אלין!" "אני לא יודע אם מי ששלח לי את ההודעה דובר אמת או לא", המשיך. "אבל אני חייב לנסות לאתר אותה – יכול להיות שאני אבא?!" רק המחשבה שיש לו ילד במשך 10 שנים, שהוא לא ידע על קיומו, עוררה בו סערת רגשות גדולה. גבי הוא בחור הגון מאד וסיפר לי שלו היה יודע שיש לו ילד, לא היה עוזב את הארץ או שהיה מוצא דרך להיות חלק פעיל ובלתי נפרד מחייו של הילד. שאלתי את גבי: "אז מה בעצם אתה יודע על אלין?" "יש לי זיכרון לא רע", אמר. "אך עברו 10 שנים ובילינו בסה"כ יומיים ביחד". גבי זכר כי שם משפחה של אלין היה לוין או לויט ושהיו לה שתי אחיות (כי היא לא הפסיקה לדבר עליהן). בנוסף, זכר שהיא התגוררה במושב בדרום. אמרתי לגבי שאגש באופן מיידי למשימה. האם הצלחתי למצוא את אלין? האם ההודעה שקיבל גבי הייתה אמיתית? המשך הסיפור בעוד כמה ימים .. . * רוצים לראות את הפרקים הבאים של יומנו של חוקר, תעשו "לייק" לעמוד. **אם אהבתם את הסיפור שתפו שרגא איסוף מידע וחקירות 03-5440977 / 050-7404376 shragainfo@gmail.com ***תודה רבה לטל חגי & אביעד קפויה על עריכת התוכן. **** הצילום הוא אילוסטרציה. מיומנו של חוקר 57 (אוגוסט 2017) : ילד של אבא – חלק א'