מיומנו של חוקר 54: "הסוד שבעיניים"- חלק ב'

כזכור, נפגשתי עם צחי לאחר שביקש ממני לבצע חקירה על אדם שחייב לו כסף רב. בחקירה איתרתי נכס אשר היה בבעלות החייב ומסרתי את המידע לצחי. אך החקירה הזו, התברר, הייתה רק בכדי "לבדוק אותי", כלשונו של צחי. הוא סיפר לי כי עד לפני כמה שנים התגורר עם משפחתו בקיבוץ בצפון. שם נולד, ומעבר למקום מגורים הקיבוץ הייתה משפחה אחת גדולה. משהו קרה לו שם ששינה לו את החיים ומאז הוא לא אותו בן אדם, הוא לא ישן בלילות וחיי המשפחה שלו כמעט והתרסקו לחלוטין. בגיל צעיר מאד הוא פגש את רעייתו, דקלה, וזמן קצר לאחר שהם התחתנו היא נכנסה להיריון ונולדה להם בתם הראשונה והיחידה, גל. הוא סיפר שגל הייתה ועודנה כל עולמו, אומרים שבנות הן "של האבא", במקרה שלהם זאת הייתה מציאות יומיומית. הם היו מבלים שעות רבות ביחד, הוא לימד אותה לרכוב על אופניים, ולשחק שח-מט (המשחק האהוב עליו), הם היו יושבים ביחד כל יום על שיעורי הבית שלה ועם השנים, כאשר התבגרה, אף היו מקיימים "שיחות נפש" על החיים. לפני מספר שנים, גל הייתה בת 14, הוא טס במסגרת עבודתו לחו"ל לפרק זמן של שבועיים. עם שובו הבחין כי משהו בגל השתנה באופן קיצוני. היא לפתע נרתעה ממגע, הפכה לשקטה יותר, הייתה מסרבת לקום מהמיטה בבוקר וכאשר שאל את רעייתו, דקלה, היא סיפרה שהיא מתנהגת ככה בשבוע האחרון, היא ניסתה לשוחח עם גל אשר סירבה לספר לה מה קרה. בתחילה חשבה שהיא סתם לא מרגישה טוב, אך התנהגותה הפכה לקיצונית והיא קיוותה שכאשר בעלה ישוב מחו"ל ולאור הקשר הטוב ביניהם, הוא יוכל לדובב אותה ולהבין מה קרה. צחי לא לחץ מצד אחד, אך מאידך הבין שמשהו חריג קרה ולא מדובר במצב רוח חולף. באחד הימים הצליח לשכנע את גל שיצאו יחדיו לטיול מחוץ לקיבוץ. הוא חשב שאם הם ישנו אווירה, אז אולי היא תספר מה עובר עליה, וכך היה. גל סיפרה שבאחד הימים בשובה הביתה, ניגש אליה אדם אותו היא לא ראתה לפני כן בקיבוץ, נצמד אליה והחל לגעת בה בכל מיני אזורים בגופה. היא ניסתה לצעוק, אך הוא חסם את פיה. למזלה, רכב עבר באותו הזמן, הבחור נבהל והיא ניצלה את ההזדמנות לברוח מהמקום. צחי רתח מזעם. מדובר בדברים שלא היו קורים בקיבוץ שלהם ובראשו דמיין איך הוא "שם את ידיו" על אותו בחור, אך המשיך ושאל בעדינות אם היא יודעת מי הוא. גל המשיכה בבכי וסיפרה שהיא רק זיהתה שהוא לבש מדים של פועל, אבל אם היא תראה אותו בשנית, לבטח תוכל לזהותו. צחי ניגש באופן מיידי להנהלת הקיבוץ עם התיאור שקיבל מגל. מזכיר הקיבוץ סיפר כי מדובר בקבלן חיצוני שעובד איתם בעבודות שיפוץ מזדמנות. בהמשך התברר לו כי למזכיר הקיבוץ הגיעו שמועות על התנהגות לא נאותה של אותו עובד והוא בתגובה פשוט הבריח את העובד מהקיבוץ מבלי לדווח על האירוע לרשויות. צחי, שהתעמת עם מזכיר הקיבוץ בנושא, הבין כי מטרתו הייתה לטאטא את האירוע מתחת לשטיח ולא עניין אותו למצות את הדין עם אותו עובד. במשך תקופה צחי ניסה לערב את הרשויות המקומיות באזור, אך מכיוון שהעובד נעלם והיה מדובר במקרה של "הטרדה", הם לא השקיעו מאמצים נוספים באיתור המטריד והתיק נסגר מחוסר עניין לציבור. זמן מה לאחר מכן, צחי ומשפחתו עזבו את הקיבוץ. צחי ידע שהוא חייב לאתר את אותו עובד, ולאחר לחץ שהוא הפעיל על מזכיר הקיבוץ הוא קיבל ממנו את שמו המלא, איתמר גרינשטיין. מסתבר שמזכיר הקיבוץ לא החתים אותו על חוזה עבודה, ולכן לא היו לו פרטים נוספים כגון מספר תעודת זהות או כתובת עדכנית. צחי ביקש ממני, אני רוצה שתעשה "קסם" ותמצא אותו – הוא צריך לשלם על מה שהוא עשה. כל מה שהיה ברשותי בשלב זה שמו המלא של אותו עובד, אך למזלי שמו היה נדיר באופן יחסי, וידוע כי הוא גבר בסביבות טווח הגילים 30-40. לאחר בדיקה שערכתי, אותרו סה"כ שישה אנשים העונים לשם הזה בכל הארץ, שניים מתוכם נפסלו מכיוון שהיו מבוגרים משמעותית ושניים נוספים נפסלו בשל גילם הצעיר. נשארתי עם שני גברים בטווח הגיל המדובר. בסיוע הרשת החברתית ביצעתי חיפושים זריזים והצלחתי להגיע לתמונות של שני הגברים הללו, הצגתי בפני צחי את הצילומים שהראה אותם לבתו, והיא אמרה כי הם בכלל לא דומים לבחור המדובר. איך זה יכול להיות? האם יכול להיות שאותו עובד נתן שם מזויף? את מה שהצלחתי לגלות, אספר בחלק השלישי והאחרון בעוד כמה ימים ... * רוצים לראות את הפרקים הבאים של יומנו של חוקר, תעשו "לייק" לעמוד. **אם אהבתם את הסיפור אשמח לשיתוף שרגא איסוף מידע וחקירות 03-5440977 / 050-7404376 shragainfo@gmail.com ***תודה רבה לטל חגי & אביעד קפויה על עריכת התוכן. **** הצילום הוא אילוסטרציה.