מיומנו של חוקר 47: "הפריצה הגדולה"

ערב חג, לפני מספר שנים, אני מקבל תיק בהול מחברת ביטוח גדולה הדורשת ממני לגשת באופן מיידי לחברה גדולה לתכשיטים אשר עברה פריצה גדולה.

קבעתי מיד עם בעלי החברה, במשרדי החברה באזור הדרום. בעל החברה, אביב, הציג בפניי את סרטוני האבטחה בהם רואים את הפורצים במלאכתם. ניתן לראות בברור כי ארבעה פורצים נכנסו לעסק לאחר שפרצו לחנות סמוכה, שברו את הקיר שחוצץ בין החנויות ובמשך שלוש שעות עבדו באין מפריע והצליחו לגנוב תכשיטים במאות אלפי שקלים. הגנבים הקפידו לשים כפפות על הידיים ומסכות על הפנים, כך שלא ניתן היה לזהותם. אביב מסר כי המשטרה חקרה את האירוע, אך בינתיים ללא ממצאים ממשיים. ביקשתי מאביב שימסור לי את כל הפרטים הידועים לו ואכן, במהלך החקירה התגלו מספר פרטים מעניינים. פרט ראשון שנתגלה הוא שהגנבים נטרלו את האזעקה שניות ספורות לאחר כניסתם לעסק. נקודה מעניינת מכוון שנראה שידוע היכן בדיוק נמצא המקום בו ניתן לנטרל את האזעקה. הפרט הנוסף הוא שהגנבים לא גנבו תכשיטים רבים אשר היו קרובים לנקודת הפריצה שלהם, אלא הם הלכו לאזור מרוחק יותר של העסק – בו היו התכשיטים היקרים ביותר. כמו כן, זו הייתה הפריצה השנייה שהתרחשה בעסק בשלושה חודשים, וגם בפעם הראשונה לא הצליחו לאתר את האחראים לפריצה. הפרט האחרון הוא שהפורצים הגיעו לעסק בימים שהיו סמוכים לקבלת הסחורה, לכן היקף הגניבה היה גדול פי כמה מאשר אם היו פורצים לחנות בכל יום אחר. כל הפרטים הללו העלו לי שאלות רבות – איך ייתכן שהם נכנסו לעסק ואחד מהם ילך ישירות אל האזעקה (באופן מקרי) וינטרל אותה אופן מיידי? בנוסף, איך ידעו היכן התכשיטים היקרים יותר? האם זה מקרה שהיו שתי פריצות בתקופה קצרה כל כך? הייתה לי הרגשה שהגנבים קיבלו מידע פנימי. השלב הראשון היה חקירה של חברת השמירה של העסק. התברר כי חברת השמירה קיבלה התרעה על הפעלת האזעקה, שני סיירים הגיעו למקום ועשו סיבוב חיצוני מסביב לעסק. הם לא זיהו משהו חשוד, ומכיוון שהאזעקה הפסיקה לאחר זמן קצר הם הניחו שמדובר באזעקת שווא, כמו בהרבה מקרים קודמים, ועזבו את המקום. הסיירים יכלו לבצע עבודה טובה יותר, ואם היו מנסים להסתכל לתוך העסק ייתכן והיו מזהים תנועה חשודה. התרשמתי כי הם פשוט לא ביצעו את העבודה שלהם בצורה מקצועית, אך לא היה להם חלק בעניין. בשלב הבא ביקשתי מבעל החברה את רשימת כל העובדים בעסק. מכיוון שלא היה לי תקציב לערוך חקירת רקע על כל העובדים, בחרתי במספר עובדים אשר הנחתי שיהיה ניתן לקבל מהם מידע רלוונטי. במהלך השיחות עם העובדים הפעלתי לחץ מתון ומספר תרגילי חקירה על מנת לראות אם מישהו מהם נשבר, ואולי יספר לי על מעורבות שלו בעניין. הייתי לי הרגשה חזקה מאד שמישהו מהעובדים ידע ו/או לקח חלק בפריצה הזו. חרף כל המאמצים שלי ולמרות שחלק מהעובדים היו נרגשים וקצת לחוצים בשיחה עמי, לא הבחנתי בסתירות מהותיות בגרסאות שלהם. שיחה עם עובדת כ"א העלתה כי שלושה מעובדי החברה דיווחו על יום מחלה ביום שלמחרת הפריצה. נתון זה מעלה חשד כבד על העובדים הללו שבאופן "מקרי" לא הרגישו טוב ביום שלאחר הפריצה, או פשוט לא רצו להיות נוכחים בעסק יום למחרת שמא מישהו יחשוד בהם. ביקשתי לשוחח עם העובדים הללו בנפרד, ועליהם הפעלתי לחץ גדול יותר מאשר על העובדים האחרים. במשך שעה ארוכה חקרתי כל אחד מהם כאשר אני עושה להם תרגילי חקירה שונים ומחכה שמישהו מהם ידבר ו/או ילשין על אחד מחבריו. אך אף אחד מהדברים הללו לא קרה. ולמרות שאי אפשר להיות בטוח לחלוטין, התרשמתי שגם הם לא היו מעורבים בעניין הפריצה. כאשר חשבתי שכל החקירה שלי לא מעלה ממצאים, נקודה חשובה הועלתה בשיחה עם העובד האחרון שחקרתי. מדובר באחד העובדים הוותיקים בחברה, יורם, שאמר לי משהו כבדרך אגב, וייתכן ואפילו לא ייחס לכך משמעות. יורם סיפר לי הוא מכיר את בעל החברה, אביב, למעלה מ-30 שנה וכי רעייתו (של יורם) היא הבנקאית של אביב מעל 20 שנה ואפילו עזרה לו לאחרונה לקחת הלוואה גדולה. נתון הזה היה יכול להיות חסר משמעות, אך חשבתי לעצמי, מדוע לעסק מצליח כך כל כמו העסק של אביב, יש צורך בהלוואה? בחקירה של אביב, בתחילת החקירה, הוא סיפר כי העסק שלו בפריחה ובשנים האחרונות הם רק נמצאים בעלייה מתמדת. משהו כאן לא הסתדר לי. הבנתי שאני צריך קצת לצאת מהמסגרת ולנסות כיוון חקירה אחר. את החקירה שלי בתוך העסק נראה שמציתי בשלב זה. ערכתי סיור מסביב לעסק והבחנתי שישנן שתי מצלמות אשר פונות אל החלק החיצוני של העסק. את הסרטון שלהם לא קיבלתי מעולם. כאשר דיברתי עם אביב בנושא, הוא אמר לי שהן התקלקלו מספר ימים לפני הפריצה ולא היה להם זמן לתקן אותם. יחד עם זאת ראיתי שבבית הקפה הסמוך לעסק ישנן מצלמות אבטחה. פניתי אל בעל העסק, אשר הופתע מפנייתי. הוא סיפר כי נציגי משטרה פנו אליו ולקחו את הסרטונים, אך לא מצאו בהם משהו מיוחד. אך הוא הסכים לשתף עמי פעולה ולמסור לי שוב העתקים מהסרטונים. צפיתי בסרטונים. ואכן, ניתן להבחין בפורצים כאשר הם נכנסים לחנות הסמוכה, שוהים בה מספר שעות, ויוצאים באין מפריע. הסתכלתי בסרט מספר פעמים, כאשר לפתע זיהיתי משהו בקצה הסרטון אשר צד את עיני. הבחנתי ברכב חונה בצדו השני של הכביש, עם לוגו העסק של אביב. ממה שידוע לי רק לשלושה עובדים בחברה יש רכב עם הלוגו של החברה; אביב (בעל החברה), אחיו (השותף) וסמנכ"לית החברה. היה קשה לזהות את מספר הרישוי, אך ללא ספק זה היה חריג. מדובר בשעת לילה מאוחרת, בשעה שאף אחד מעובדי החברה לא אמור להיות במקום. עם המידע הזה חזרתי למחרת אל אביב, כאשר הפעם הוא הפך להיות החשוד המרכזי. אמנם לא היה בידי את המספר רישוי של הרכב, אבל הבנתי כי ככל הנראה אביב עזר לפורצים להיכנס לעסק שלו על מנת לקבל פיצוי מחברת הביטוח. אמרתי לו שכדאי לו שיודה בחלק שלו בעניין, מכיוון שאני מחזיק בסרטון בו רואים את הרכב שלו חונה מחוץ לעסק. אביב הפך בן רגע ללבן, הוא גמגם ארוכות והכחיש כל קשר לאירוע. הסברתי לו שעם הסרטון החדש שיש ברשותי לא תהיה בעיה להגיע לפורצים והם בשמחה ימסרו את שמו כשותף לעניין. בשלב זה הוא הבין כי אין לו ברירה. הוא הודה שהעסק שלו נקלע לקשיים כלכלים, וחבר הציע לו סכום כסף גדול בכדי לתת פרטים על הדרך הנכונה לפרוץ לעסק ובמהלך ערב הפריצה עצמו הוא עזר לפורצים בכמה פעולות בכדי להיכנס לעסק. הוא נשבע שהוא לא יודע עד היום מי אלו הפורצים וכי הם היו כל הזמן עם כיסוי ראש ומעולם לא אמרו לו את שמם. כמובן שהתביעה של אביב נדחתה ע"י חברת הביטוח בראשית החקירה הרגשתי שמשהו מסריח בפריצה הזו. התברר כי ה"דג הסריח מראש" *אם אהבתם את הסיפור אשמח לשיתוף שרגא איסוף מידע וחקירות 03-5440977 / 050-7404376 shragainfo@gmail.com ** רוצים לראות את הפרקים הבאים של יומנו של חוקר, תעשו "לייק" לעמוד. ***תודה רבה לטל חגי על עריכת התוכן. **** הצילום הוא אילוסטרציה.