מיומנו של חוקר 44: "ילד אסור וילד מותר"

לקוח אמר לי פעם: "לא ידעתי מה זו דאגה, חרדה ופחד אמיתי – עד שלא נולד לי ילדי הבכור".

בשנים האחרונות פונים אלי הורים רבים אובדי עצות. הם מרגישים שמשהו עובר על ילדם ופונים לעזרתי על מנת שאעזור להם לגלות את האמת.

כך היו גם דניאל וצופיה, זוג הורים אשר עברו את גיל ה-50 ומתגוררים באזור השרון.

הם סיפרו לי שמשהו עובר על בן הזקונים שלהם, עידו, ולאחר שנואשו מכל הדרכים הם מבקשים את עזרתי. ביקשתי לשמוע יותר על עידו.

הם סיפרו כי עד לפני כשנתיים עידו היה תלמיד וספורטאי מצטיין, "ילד טוב ירושלים", חלום של כל הורה.

מעבר לציונים הטובים שלו בבית הספר וההשקעה שלו בחוגים אליהם היה הולך – עידו היה גם נפלא בבית; עוזר במטלות הבית, שומר על חדר נקי, ילד עצמאי וממושמע.

לפני כשנתיים חל שינוי בעידו. הוריו לא ידעו לשים את האצבע על הרגע שבו משהו השתנה, אבל זה היה תהליך הדרגתי, אשר מבחינתם רק הלך והתדרדר.

בשלב הראשון עידו עזב את קבוצת הכדורסל שבה שיחק מגיל צעיר. הוא אמר להוריו שנמאס לו. הם מצדם לא לחצו מכיוון שתמיד האמינו שילדם צריך לעסוק רק בדברים שהוא נהנה מהם ואם הוא לא אוהב משהו, הוא לא צריך לעשות משהו בניגוד לרצונו.

עמוק בליבם הם חשבו שזה פספוס. קבוצת הכדורסל היוותה לעידו מסגרת חברתית וספורטיבית טובה בה השקיע בה שנים רבות.

בשלב השני הציונים של עידו בבית הספר התדרדרו. הוריו הניחו כי ייתכן ועידו סובל מקושי במעבר מחטיבת ביניים לתיכון ולכן הציעו לעזור לו בכל מה שניתן; בין אם מדובר בשיעורי תגבור או מורים פרטיים – אך עידו סירב בכל תוקף.

הוריו ניסו לשוחח עמו, כל פעם בנפרד, לאחר שמוריו של עידו פנו אליהם וניסו גם הם להבין מה עובר על הנער – אך השיחות לא הניבו דבר.

עידו כל הזמן חזר ואמר שהוא משתדל מאד בלימודים, אבל פשוט קשה לו בתקופה האחרונה והוא מבקש שלא ילחצו עליו.

מה שכבר ממש הדליק נורה אדומה אצל הוריו, הייתה העובדה שעידו החל לשנות את סגנון הלבוש שלו, הדיבור ואף ניתק קשר עם כמה חברים ותיקים שלו.

הוריו חשבו על הנורא מכל, האם ייתכן כי בנם מסתובב עם חברים חדשים שאולי משפיעים עליו לרעה? או גרוע מכך האם ייתכן והוא החל לצרוך סמים?

הם סיפרו לי שעצם הפנייה לחוקר פרטי מרגישה להם כמעין "כישלון" בחוויה ההורית שלהם, אך הסברתי להם שעדיף לבדוק ולדעת את האמת מאשר לחיות באפלה.

במקרים מסוג זה, השלב הראשון הוא בדרך כלל חקירה מקיפה ברשת אחר פעולותיו של עידו.

פעמים רבות מתמונות ופרסומים בעמוד "הפייסבוק" ניתן לדעת רבות על מה שעובר בחייו של אדם.

אך עידו לא היה פעיל במיוחד ברשת, וגם בפעמים שפרסם דברים הוא היה קנאי לפרטיותו והקפיד שהתכנים יהיו חשופים לעיני חברי ה"פייסבוק" שלו בלבד.

השלב השני היה לחקור בסביבתו של עידו, אך הבעיה הייתה שכל חבריו של עידו הם קטינים ולא ניתן לחקור אותם ללא הסכמה מפורשת של הוריהם.

חקירה מסוג זה הייתה חושפת את הוריו של עידו, והוריו לא רצו זאת בשום מחיר.

הסברתי לדניאל וצופיה שהאופציה היחידה שנשארה, בשלב זה, היא מעקב אחר עידו. הם הבינו שאין ברירה ואישרו לי לפעול.

ביומיים הראשונים עקבנו אחרי עידו כאשר הוא הלך וחזר מבית ספר. לאחר בית הספר היה מקפיד לחזור לביתו, ולא הבחנו במשהו חריג.

כמובן שבבית ספר עצמו לא ניתן היה לעקוב אחריו, אך מחוץ לבית הספר הבחנו כי הוא משוחח עם מספר ילדים שלפי סמל בית הספר, היה ניתן להבין כי מדובר בחברים לא מבית ספרו.

לאחר שעידו עזב, עקבתי בזהירות אחר החבורה זהינו את סמל בית הספר שבו הם לומדים. הצלחתי גם לקלוט מספר שמות של כמה ילדים בחבורה.

הבנתי שייתכן שחששם של הוריו של עידו מוצדק. האם ייתכן ופגש חברים חדשים? מה בעצם הם עושים יחדיו שהוביל את עידו לשנות את התנהגותו?

לאחר עבודה מאומצת ברשת, הצלחתי לאתר כמה מהם. ראיתי שאחד מהם פרסם כי הם יש להם פגישה סודית על חוף הים בערב.

תיארתי לעצמי שעידו יצטרף למפגש, ולכן נערכנו למעקב נוסף בערב. עידו עדכן את הוריו שהוא הולך לחבר. אמרתי להם שיאפשרו לו לצאת מהבית, כי אנחנו "עליו" ושמים עליו עין – לכל מקרה שלא יהיה.

לאחר זמן קצר הגיע בחור רכוב על קטנוע ואסף את עידו מול ביתו. בהמשך הם הגיעו לחוף הים. המפגש על החוף היה מבודד יחסית, אבל הצלחנו למקם תצפית בה ניתן היה לראות באופן ברור ולצלם את כל הנוכחים בחוף.

לאחר כשעה בה עידו וחבריו שרו שירים, דיברו, חלקם אף שתו .

באופן ברור עידו לא שתה ולא עישן.

בשלב מסוים הבחנו שעידו עוזב את החבורה והולך הצידה. צוות העוקבים שלי היה במעקב צמוד עליו והבנו שמשהו חריג עומד לקרות עכשיו. ואז זה קרה. מישהו יצא מתוך החבורה, הצטרף לעידו ופשוט ניגש ואחז לו ביד. באותו הרגע הבנתי מה עובר על עידו.

לאחר כמה דקות של תצפית עידו והנער הנוסף נראו מתחבקים ומתנשקים.

לא הבחנו בשום פעילות חריגה מצדו.

עם המידע שהיה ברשותי, הבנתי שככל הנראה זה התהליך שעבר על עידו בשנתיים האחרונות והוא פשוט לא סיפר להוריו.

כאשר סיפרתי לדניאל וצופיה, הייתה להם אנחת רווחה.

הם אמרו לי שהם רוצים לדבר עם עידו בהקדם ולהסביר לו שהם אוהבים ומקבלים אותו כמו שהוא, וישמחו שהוא ישתף אותם במה שעובר עליו.

התברר שעידו, בסביבות גיל 14, החל לחוש בלבול במשיכתו המינית. זאת לאחר תקופה ארוכה בה הבין שהוא נמשך לאחד הבנים בכיתתו.

הוא לא ידע מה לעשות עם התחושות הללו. הוא הרגיש שהוא לא מסוגל לספר לחבריו בבית הספר, למשפחתו או לחברים בקבוצת הספורט, מכיוון שהיה לו חשש מתגובתם.

הוריו של עידו חיבקו אותה בחוזקה, ואמרו לו שהם אוהבים אותו בדיוק כמו ושהם וילוו אותו בכל מה שהוא יצטרך.

כחצי שנה לאחר מכן הייתי בקשר עם דניאל וצופיה. הם סיפרו לי שעידו, לאחר ש"שחרר" את סודו, חזר להיות אותו עידו שהם הכירו בעבר. הוא הבטיח שיותר לא יסתיר מהם דבר לעולם.

*אם אהבתם את הסיפור אשמח לשיתוף שרגא איסוף מידע וחקירות 03-5440977 / 050-7404376 shragainfo@gmail.com ** רוצים לראות את הפרקים הבאים של יומנו של חוקר, תעשו "לייק" לעמוד. ***תודה רבה לטל חגי על עריכת התוכן. **** הצילום הוא אילוסטרציה.

https://www.facebook.com/private.investigations/