מיומנו של חוקר 16: "אל תשליכני לעת זקנה"

מעטים המקרים בהם מגיעים לפגישה אצלי שלושה קרובי משפחה ביחד. דליה , אשר משפחתה מצפון הארץ, הגיעה אלי לפגישה יחד עם שני אחיה – דורון ואיתן. באופן טבעי התעניינתי מדוע פנתה אלי, הרי אני מכיר מספר חוקרים טובים המתגוררים בסמוך למקום מגוריה בצפון הארץ. היא השיבה כי קיבלה המלצות חמות עלי. תמיד נחמד לקבל מחמאה. עם זאת, תמיד כאשר אני מקבל מחמאה, אני מרגיש כי ייתכן שזוהי דרכם לנסות ולקבל הנחה במחיר החקירה. המשפחה סיפרה לי כי לאביהם הקשיש, אברהם, יש מטפל סיעודי חדש והם חוששים שהוא אינו מטפל ומתנהג באביהם כראוי. בשלב הראשון הבחנתי כי קשה להם להגיד במפורש את המילים הקשות, אך בהמשך דליה הפכה לנסערת, ואמרה בבירור כי היא חוששת שהמטפל מתעלל באביהם. כאשר שאלתי מה מקור החשד, הם סיפרו לי כי אביהם אינו מדבר כבר מספר שנים, אך הוא מצליח לתקשר בדרכים אחרות ולאחרונה, הם הבחינו בשינוי חריג בהתנהגותו. לדבריהם, הוא החל לפחד מאנשים שונים, פיתח הפרעות אכילה ואף היו לו מספר מקרים של הרטבת לילה – תופעה ממנה לא סבל מעולם. מבחינה רפואית, מלבד העובדה כי הוא אינו יכול לדבר, אביהם היה תמיד במצב רפואי טוב, יחסית לגילו, ולכן גבר החשש כי משהו קורה לו. הצעתי למשפחה את הפתרון האולטימטיבי למקרה שתואר; להציב מצלמות בדירת אביהם, כך במידה ואכן יתברר כי חשדם נכון והמטפל מתעלל באביהם, יוכלו לחשוף זאת מיידית. לאחר מספר ימים מיום הצבת המצלמות, ישבתי במשרד וצפיתי מספר שעות בסרטונים וחיפשתי עדות או סממן כלשהו להתעללות או התנהגות לא נאותה כלפי אביהם. מכוון שיש לי ניסיון רב בתחום, הבנתי מהר מהצפייה בסרטונים, כי המטפל הסיעודי הוא מטפל נאמן והתנהגותו אחראית, מסורה ואוהבת. עם הממצא זה חזרתי אל המשפחה, אשר מצד אחד הביעו שמחה והקלה, אך עם זאת נשארו עם החשש כי משהו עובר על אביהם והם לא מצליחים להבין מהו. בשלב זה, לבקשתם, הסרתי את המצלמות מדירת האב. לאחר מספר ימים קיבלתי טלפון מבוהל מדליה, אשר סיפרה לי כי לאחר שעברו מספר ימים בהם חל שיפור במצבו של אברהם, לאחרונה מצבו החמיר ואף גילתה מספר חבורות בידיו. המטפל טען כי הוא אינו יודע מה מקור החבלות, וסבר שישנה אפשרות שהוא נפל מהמיטה. הוא אף הכחיש כל קשר לחבלות שנתגלו. ביקשתי מדליה שתשלח לי צילום של החבורות על ידיו של אביה, ומיד ניתן היה להבחין כי לא מדובר בסימני נפילה. בשלב זה התעורר בי חשד אחר; ביקשתי מדליה שתגיע שוב למשרדי, ושלא תספר אודות הפגישה לאף אחד. דליה לא הבינה מה סיבת הבקשה, אך כיבדה אותה. פרק זמן קצר לאחר מכן, היא כבר הייתה במשרדי, שם הסברתי לה כי אני מבקש שנציב שוב את המצלמות בדירת אביה למשך מספר ימים. היא לא הבינה מדוע יש צורך להציב שוב את המצלמות, הלוא בפעם הראשונה הצילומים לא הוכיחו דבר. הסברתי לה שבסופו של דבר ההחלטה היא שלה, אך ביקשתי שתנסה לסמוך על האינסטינקטים שלי; בסופו של דבר היא נעתרה לבקשתי. חידדתי את הבקשה בכך שלא תספר על ההתקנה הנוספת של המצלמות לאף אחד, בפרט לא לאחיה. היא חזרה ותהתה אודות מקור בקשתי – אם המטפל לא עשה דבר, אז מהי המטרה של הצבה נוספת של המצלמות? בשלב זה, לא רציתי לספר לדליה על החשד שלי, ורק וביקשתי שתסמוך עלי. הגעתי לביתו של אברהם והתקנתי את המצלמות הנסתרות. הפעם היה מדובר במצלמות מתוחכמות הרבה יותר מהקודמות. לאחר יומיים בהם המצלמות פעלו, התיישבתי שוב לצפות בסרטונים. הצפייה בסרטונים אישרו את החשד שלי; אחיה הצעיר של דליה, דורון, נצפה מבקש מהמטפל הסיעודי לצאת מהדירה על מנת לבצע קניות, ומנצל זמן זה בו הוא נמצא עם אביו לבדו, לטלטל את ידיו ולנסות לגרום לו לחתום על מסמכים. מסמכים אשר בדיעבד התברר כי מדובר במסמכי צוואה חדשים. עכשיו היה ברור מדוע בפעם הראשונה לא מצאנו ממצאים, שהרי דורון ידע על התקנת המצלמות ולא ביצע את זממו בזמן שידע שהמצלמות הוצבו בבית. בפעם השנייה, כאשר דורון לא ידע על קיום המצלמות, הוא המשיך בניסיונותיו לשדל את אביו לחתום על מסמכי הצוואה. דליה התקשתה מאד לשמוע את האמת ביחס לאחיה ובכתה במשך דקות ארוכות, היא לא שיערה בנפשה, גם בחלומה הגרוע ביותר, כי אחיה, בשר מבשרה, הוא שיסב נזק כה רב לאביהם. כאשר פניה דומעות, אמרה לי כי רק אם היה מבקש ממנה כסף, הייתה נותנת כל סכום אפשרי שהיה מבקש, ואף מוותרת על הירושה – אבל רק שלא ישליך את אביהם לעת זקנה.

*אם אהבתם את הסיפור אשמח לשיתוף

שרגא איסוף מידע וחקירות

03-5440977 / 050-7404376

shragainfo@gmail.com ** רוצים לראות את הפרקים הבאים של יומנו של חוקר, תעשו "לייק" לעמוד. ***תודה רבה לטל חגי על עריכת התוכן

**** הצילום הוא אילוסטרציה

https://www.facebook.com/private.investigations/