מיומנו של חוקר 5: "מים לדוד המלך"
דוד, גבר כבן 50 תושב הצפון, הגיש "תביעת ענק" נגד חברה גדולה ליבוא מוצרי חשמל.
בתביעה טען כי רכש קומקום חשמלי, וכאשר הפעילו לראשונה ארע פיצוץ אשר הוביל להתזת מים רותחים לכל עבר, וכתוצאה סבל מכוויות קשות בכל חלקי גופו.
החברה הנתבעת שכרה את שירותינו על מנת לבדוק, האם מהמקרה אותו תיאר דוד, אכן אירע כפי שתיאר.
בחקירות מסוג הזה ישנה אפשרות לפנות אל התובע באופן גלוי או סמוי, ובמקרה זה בחרתי באופציה הראשונה, והגעתי אל ביתו של דוד באופן גלוי.
הצגתי את עצמי כנציג של אותה חברה למוצרי חשמל, אשר הגיע לשמוע את גרסתו למה שארע.
דוד הגיב בתקיפות ואמר בנחרצות כי יש לו עורך דין שמטפל במקרה, והוא לא מתכוון להוסיף מידע מעבר לכך. במידה ואנחנו מעוניינים לקבל מידע נוסף, עלינו לפנות אך ורק לעורך דינו.
משהו במה שדוד שידר, העביר לי את התחושה כי הוא חושש מנוכחותי ורק מחכה לרגע שאעזוב את ביתו, כאילו יש לו מה להסתיר. לא הייתה לי ברירה, ונאלצתי לעזוב את ביתו.
לאחר מכן, ניגשתי למספר שכנים של דוד, אשר לא ידעו למסור לי מידע רב אודותיו, והיה נראה כי חלקם מכירים אותו, אך חוששים לדבר עליו.
הבנתי כי המפתח לגילוי האמת נמצא אצל משפחתו הקרובה של דוד, אשר קרוב לוודאי יודעים את האמת. על כן, והמתנתי מספר ימים ויצרתי קשר עם כמה מבני משפחתו של דוד במטרה להוציא מהם מידע אודות נסיבות האירוע. אבל כולם, ללא יוצא מן הכלל, תודרכו היטב מבעוד מועד על-ידי דוד, לא למסור פרטים על המקרה.
בשלב זה החלטתי לחכות כשבועיים ולתת לדוד ומשפחתו "להתקרר", כי הבנתי שלא אוכל לקבל מהם, בשלב זה, מידע אמיתי אודות נסיבות האירוע.
לפעמים תוך כדי חקירה צריך לצאת מהקופסא ולחשוב מחדש, לכן החלפתי טאקטיקה והחלטתי שאני מעוניין לקבל מידע רק אודות מקום עבודתו של דוד בלבד.
לצורך כך, יצרתי קשר בצורה סמויה עם רעייתו של דוד ולאחר שיחה קצרה, בה הפעלתי את כישורי הורבאליים, הצלחתי לקבל ממנה מידע חלקי אודות מקום עבודתו של דוד.
התברר כי דוד עובד בחברת "גינון" גדולה, אשר עוסקת בכיסוח דשא במגרשי ואצטדיוני כדורגל, אך רעייתו לא מסרה את מיקום עבודתו בארץ.
לאחר שערכתי חקירות מורכבות מאוד, גיליתי כי משרדי החברה ממוקמים באצטדיון כדורגל במרכז הארץ. נסעתי אל המקום מיידית, וחקרתי רבות על מנת לאתר את עובדי החברה ו/או משרדי החברה, אבל לדאבוני כל האנשים אשר חקרתי באותו מקום, לא הכירו לא את דוד ולא את החברה.
בשלב זה הבנתי, שרק פעולת שטח מעמיקה, תוכל להביא אותי לפתרונה של התעלומה.
דוד ומשפחתו לא הסכימו לשתף פעולה ולמסור מידע על האירוע, הדבר היחיד שהצלחתי לגלות בחקירה, עד כה, הוא את שם החברה שבה עובד דוד.
מדובר בחברה לגינון המתמחה בכיסוח דשא של מגרשי כדורגל, ולאחר שלא הצלחתי לאתר את החברה בכתובת הרשומה שלהם במרכז, החלטתי להעמיק בחקירת שטח.
בשלב זה הפעלתי את המקור המודיעיני שלי בצפון הארץ, מדובר בחבר ותיק שמתגורר שנים רבות בצפון הארץ, ומכיר את האזור כמו את כף ידיו.
סיפרתי לו בקצרה את הסיפור ושאלתי אותו מהיכרותו את האזור, היכן חושב שיכול להיות שהחברה ממוקמת. הוא אמר כי לפי מקום מגוריו של דוד ובהסתמך על היכרותו עם האזור, קיימים שלושה אצטדיונים אשר באים בחשבון.
החלטתי שאין ברירה ועלי לבקר בשלושתם באופן אישי. התנעתי את הרכב ונסעתי ליום של חקירות בצפון הארץ.
ביקרתי בשני האצטדיונים הראשונים – הראשון היה סגור לחלוטין, ובשני היו מספר עובדים זוטרים אשר לא ידעו למסור מידע רב.
נסעתי למקום השלישי והאחרון, אשר גם היה הגדול מכולם, וכאשר חניתי במקום היה נראה כי גם האצטדיון הזה סגור. הבנתי שכנראה אני אאלץ לחזור למרכז עם ידיים ריקות.
למרות זאת, לא ויתרתי והחלטתי לעשות סיבוב סביב כל האצטדיון עד שאמצע שער פתוח. במקום היו 12 שערים ועברתי שער אחר שער, כאשר כל פעם שאני עובר ומגלה עוד שער סגור, מפלס הייאוש עולה.
סיימתי את הסיבוב ועמדתי לגשת לרכב, כשלפתע הבחנתי, בזווית העין, כי שער מס' 12, השער האחרון, היה מעט פתוח. כמובן, לא חשבתי פעמיים ונכנסתי פנימה.
כאשר נכנסתי פנימה פתאום הרגשתי תחושה מדהימה, לראות אצטדיון ענק כל כך, אשר מארח בכל משחק אלפי צופים עם רעש ואווירה גועשת, ולפתע כל המקום הזה נראה כה שקט ומבודד.
לאחר הכניסה הבחנתי בחדר קטן, אשר ממנו בקע רעש טלוויזיה.
ניגשתי למקום וראיתי בחור מבוגר, אשר הציג את עצמו כאברהם, שנראה כי הוא עובד במקום שנים רבות. שאלתי אותו אם הוא מכיר את דוד, והוא מייד ענה: "בטח כולם מכירים אותו כאן, אנחנו קוראים לו "דוד המלך"..." וצחק בקול רם.
סיפרתי לו, בצורה מעורפלת, שאנחנו מטעם גוף אשר מטפל בכוויות שהיו לדוד.
אברהם מסר מיד :"כן אני יודע זה קרה לו כאן תוך כדי עבודה".
כאשר שאלתי למה הוא מתכוון, הוא החל לספר לי בשצף של מילים כי הם עבדו ביחד לפני כחודשיים על אחת ממכונות כיסוח הדשא, במהלך העבודה הייתה בעיה ב"רדיאטור" של המכסחה. הוא המשיך לספר שכאשר דוד רצה לסדר את התקלה, מים חמים השפריצו עליו והוא נכווה קשות.
הוא זכר במדויק את האירוע מכיוון שהוא היה ליד דוד בעת המקרה, והוא גם זה שפינה אותו לאחר מכן לטיפול רפואי.
בשלב זה חייכתי חיוך רחב, בדקתי שאכן מכשיר ההקלטה שלי עבד, ואכן הכול מתועד.
במקרה הזה כמובן שלדוד אין עילת תביעה נגד החברה למוצרי חשמל מכוון שכל הסיפור שלו היה שיקרי וקרה בנסיבות אחרות לגמרי.
מרוצה, בירכתי את אברהם לשלום, ואז הוא הוסיף כי, "זה היה סיפור נורא עם המים החמים".
אמרתי לו: "לא סתם מים, מים לדוד המלך".
*אם אהבתם את הסיפור אשמח לשיתוף
שרגא איסוף מידע וחקירות
03-5440977 / 050-7404376
shragainfo@gmail.com ** רוצים לראות את הפרקים הבאים של יומנו של חוקר, תעשו "לייק" לעמוד. ***תודה רבה לטל חגי על עריכת התוכן
**** הצילום הוא אילוסטרציה
https://www.facebook.com/private.investigations/
