יומנו של חוקר - התכשיטים האבודים (חלק ב')

חלק ב'.

כזכור, אלונה ביקשה ממני שאעזור לה לאתר את התכשיטים האבודים של סבתה גרטה, שנעלמו שבועיים קודם לכן (לחלק א' – לחצו כאן)

מדובר בתכשיטים שהיו מונחים בתיבה ליד המיטה שלה, והיו בעלי ערך רגשי גדול מאד.

כמו כן נעלם ציור יקר ערך שהיה תלוי בסלון.

מכיוון שלגרטה לא היה ביטוח, והמשטרה לא כל כך סייעה באיתור הגנב, היא החליטה לפנות אליי לעזרה.

אלונה הפתיעה וסיפרה כי יש לה חשוד אפשרי, שכן שהתגורר בדירה ממול לגרטה.

הוא התגורר בדירה ממול מספר חודשים בלבד, ונעלם מספר ימים לאחר שהתכשיטים נעלמו.

התחלתי בתשאול של בעל הדירה ממול.

סיפרתי כי אני שוכר שמעניין לשכור את הדירה המדוברת, והבנתי שהיא התפנתה לאחרונה.

בעל הדירה אישר שהיא אכן פנויה, לאחר שהדייר הקודם עזב באופן מפתיע.

כאשר התעניינתי "בתמימות" מדוע הדייר האחרון עזב, הוא סיפר לי כי הוא לא באמת יודע, והתעקש כי זה לא קשור לדירה.

"הוא היה בחור מוזר", הוסיף בעל הבית.

הוא הגיע אליו דרך מודעה ברשת ומיד כאשר ראה את הדירה החליט לקחת אותה, ואף שילם במזומן מספר חודשים מראש.

ציין כי יום אחד הוא נעלם, ללא התראה, השאיר את המפתח בתיבת הדואר, ועזב.

"לא ניסת לחפש אותו?", שאלתי.

"לא ממש", השיב והוסיף: "ראיתי שהכל בדירה תקין, ונשאר לי עוד תשלום במזומן של חודשיים קדימה".

בעל הדירה היה איש די תמים.

מתברר כי זאת דירה שקיבל בירושה, וזאת הפעם הראשונה שהשכיר אותה.

הוא לא ממש עשה חוזה מסודר, לא ביקש בטחונות, כלום.

"הזוי", חשבתי לעצמי.

"אני אשמח לקבל את הטלפון שלו, כי לפני שאני שוכר דירה אני תמיד מעוניין לשוחח עם הדייר הקודם בכדי להבין אם יש בעיות", מכרתי לו סיפור.

"אין בעיות בדירה", התעקש בעל הבית, "אבל אין לי מה להסתיר" ונתן לי את הטלפון של השכן (מבלי לשאול יותר מידי שאלות).

בעל הדירה הוסיף: "אבל הוא לא עונה, אני חושב שהטלפון שלו מקולקל".

באמת הוא תמים, חשבתי לעצמי.

אכן הטלפון הנייד שהיה ברשות בעל הבית, היה מנותק.

עם זאת מבדיקה שלי הצלחתי להגיע לבעלים של הטלפון, יובל שמאי.

תוך יום אחד היו ברשותי פרטיו המלאים, תעודת זהות וכתובת אחרונה.

אכן התברר כי יובל הוא בחור בן 50, רווק.

התברר כי שני הוריו אינם בין החיים ואחיו היחיד (הרשום), עבר להתגורר בארה"ב לפני מעל 20 שנה.

בבירור בכתובת האחרונה שלו בהרצליה, התברר כי הוא לא גר שם מעל 15 שנה, ואף אחד מהשכנים במקום לא ידע למסור עליו מידע עדכני.

אחד מהם ידע לספר כי בעבר היה "הנדי מן" ועסק בתיקונים שונים של כל מיני מוצרים, אך מעבר לכך לא ידע למסור מידע.

במקביל ביצענו חיפושים מגוונים ברשת.

פעלנו לאתר חשבונות של יובל ברשתות החברתיות, או למצוא פרסומים שונים, אך ללא הצלחה.

לפעמים כשאני חושש שאני מגיע למבוי סתום, אני מרים טלפון לחוקר פרטי, חבר טוב, כך שרק מעצם שיחה על התיק אנחנו זורקים רעיונות ומצליחים יחד לחשוב על כיווני חקירה חדשים.

החבר אמר לי, במידה וזה הוא, המטרה שלו תהיה להיפטר מהרכוש כמה שיותר מהר.

תכשיטים זה דבר שהוא יותר סחיר, ויהיה לו קל יותר למכור אותם.

הוא הוסיף, "את הציור כנראה יצטרך לפרסם במקום כלשהו, מכיוון שאם יפנה לסוחרי אומנות מוכרים, יחשוש שהמידע ביחס לציור ידלוף, ויעלו עליו".

"אני מהמר שהוא ינסה למכור את הציור ברשת", השיב.

עשיתי בדיקות על הציור ומתברר כי הוא שווה מעל 30,000 ₪, ואין סיכוי שהוא ירצה לשמור את זה אצלו בבית.

מנוע החיפוש ברשת מאפשר לבצע חיפוש לפי תמונה, ואחרי שהפעלתי חבר, מומחה סייבר, הוא שלח לי שלוש מודעות שיכולות להתאים למה שאני מחפש.

מודעה אחת נפסלה מיד, מאחר והיא פורסמה לפני חודש (אז עוד הציור היה אצל גרטה).

המודעה השנייה פורסמה לפני שבוע, אך כאשר ביקשתי מהמוכר לשלוח לי צילומים נוספים של הציור, התברר כי זה ציור שהוא ממש דומה ושל אותו אמן, אך לא הציור שאני מחפש.

המודעה השלישית הייתה ממש חשודה.

הצילום של הציור לא היה כל כך ברור, ופרטי המודעה לא כללו את שם המפרסם, רק את האות "ע", בצירוף טלפון נייד.

ביצעתי מיד חיפוש על מספר הנייד הרשום, והועלה כי מדובר בטלפון חד פעמי.

התקשרתי למפרסם וקבעתי אתו פגישה.

הפגישה אתו הייתה הזויה.

סוף הסיפור (בחלק השלישי ואחרון), בעוד כמה ימים ....

רוצים לקבל את החלק השלישי והאחרון לפני כולם? תייגו חבר/ה בתגובה לסיפור.

שרגא איסוף מידע וחקירות

03-5440977 / 050-7404376

shragainfo@shragainfo.co.il

+הצטרפו לערוץ שלנו בטלגרם וקבלנו עדכונים לפני כולם (לחצו כאן)

**עכשיו כל הפרקים של יומנו של חוקר באתר שלנו.