מיומנו של חוקר 75
"יש לי פה מרגל, ואתה תעזור לי למצוא אותו".
יום שישי בצהריים.
בדרך כלל אני משתדל לנצל את היום הקצר בשביל לבצע סידורים. אך כאשר קיבלתי טלפון מאלכס, מנהל מפעל גדול בדרום, לא יכולתי לסרב ומיד נסעתי אליו.
המפעל ממוקם באזור תעשייה די נטוש. כאשר הגעתי לשם, המחשבה הראשונה שעלתה לי בראש היא, איזה מזל שלא קבענו בשעות הערב...
במקום נראו כמה מבנים עזובים לחלוטין, כנראה שאריות של פעילות עבריינית שמתרחשת במקום בשעות הלילה. אפשר להגיד שהם לא השאירו לי חשק להישאר באזור למשך זמן רב.
אלכס הנחה אותי להיכנס דרך הדלת האחורית למפעל.
כאשר הגעתי למקום אלכס לא ענה לי לטלפון. במשך מספר דקות עמדתי מול דלת גדולה שהייתה הכניסה האחורית למפעל, וכל מה שהפריד ביני לבין הכניסה למפעל הוא קוד של 4 ספרות על גבי הלוח האלקטרוני שנמצא בצד ימין של הדלת.
הסתכלתי במשך כדקה על הלוח בעודי מנסה לזהות את הרצפים האפשריים. לאחר שני ניסיונות הצלחתי לפענח את הקוד ולהיכנס פנימה. בדיוק באותו הרגע, זיהיתי את אלכס יורד לכיווני בגרם המדרגות.
"איך ידעת את הקוד?", שאל.
"אספר לך בסוף הפגישה", חייכתי. "בכל מקרה אני ממליץ לך להתקין לוח מקשים חדש".
ראיתי שכבר הצלחתי להותיר רושם חיובי על אלכס, וזאת עוד לפני שהפגישה החלה.
"אני מצטער, הנייד שלי שבק חיים ובגלל זה לא הייתי זמין", הסביר.
מראה הכניסה למפעל היה מפתיע מאד, נדמה היה שאין קשר בין המפעל לעולם שמחוצה לו.
נראה היה שאלכס השקיע כסף רב בכדי להפוך את המקום לסביבת עבודה מתקדמת ונעימה עבור העובדים שלו.
"אם הייתי צריך לבנות מפעל כזה באזור מבוקש זה היה עולה לי פי שלושה", אמר.
אחרי סיור קצר במפעל המסקרן, אלכס הוביל אותי למשרדו.
"ביקשתי שתגיע היום, ביום שישי, מכיוון שזה יום בו עובדים במתכונת מצומצמת מאד, אחרון העובדים הלך לפני שעה. היה לי חשוב שאיש לא ידע שאתה מגיע", סיפר.
אלכס סיפר לי כי לפני שנה לערך הם החלו בשלבי פיתוח מוצר ייחודי בארץ. אחת ממטרות המוצר היא להוזיל באופן משמעותי את מנגנוני הבטיחות ברכבים.
הוא המשיך וסיפר, כי במידה והם יגיעו ליעד שהוא הציב לעצמו ולעובדיו, הם יוכלו לשווק את המוצר לרוב חברות הרכב הגדולות בעולם.
מאחר שיש חברה נוספת בישראל שעובדת על פיתוח מוצר דומה, והפיתוח טרם הושלם, הסודיות בנושא חשובה מאוד.
המאבק בינו לבין החברה המתחרה הוא יומיומי וקשה מאד.
לאחרונה החלו לצוץ אצל אלכס חשדות כי מישהו מתוך המפעל שלו מוסר מידע למתחרה שלו בישראל.
הוא הסביר לי כי על מנת להגן על החברה מאפשרות זו, רוב העובדים במפעל ממודרים ובפועל רק לעשרה עובדים (חוץ ממנו, כמובן), יש גישה לכלל המדיה והתוכן ביחס לפיתוח המוצר והטכנולוגיה שלו.
מתוך העשרה הללו, שלושה הם בני משפחה קרובים – אחיו ושני בניו של אלכס.
"עד הרגע שבו הזמנתי אותך לכאן, קשה היה לי לחשוב שמישהו מתוך המפעל הוא "מרגל" עבור המתחרים שלי". אמר בצער.
"לאחרונה הצטברו כמה סימנים מחשידים שלא משאירים מקום לספק". המשיך.
אלכס היה בטוח כי אין אפשרות כי המרגל הוא אחיו או אחד מבניו.
לדבריו, הסימן האחרון היה המכריע ביותר.
"לפני כשלושה חודשים הייתי בפגישה אצל יצרן של רכיב טכני, עמו חתמנו על הסכם סודיות. כמוהו יש שלושה יצרנים בלבד ברחבי העולם, והוא המוביל ביניהם", סיפר.
אלכס המשיך ואמר, כי לפני כשבועיים אותו היצרן קיבל הודעות מייל מסתוריות, מנציג חברה ישראלית. אותו "סוכן" שלא הזדהה, היה מעוניין להיפגש עמו ולתת לו הצעה כספית מכובדת בכדי שייצר עבורו את אותו הרכיב.
למזלו של אלכס, הוא החתים את היצרן על חוזה מקיף מאד. לכן, היצרן חשש מתביעות משפטיות במידה וינסה לעשות עסקים עם המתחרה של אלכס. אך מעבר ליחסים המקצועיים, הם התיידדו עד מאוד ויצרו קשרים חברתיים משותפים. למשל, כאשר היצרן הגיע למדינתנו, הוא הקפיד להכיר את משפחתו של אלכס, לצאת עמו למסעדות וכו'.
אותו יצרן סירב להצעה בנימוס, אך עדכן את אלכס בדבר הפנייה מטעמי גילוי נאות.
"מישהו מהאנשים שלי, הדליף את המידע ביחס לאותו היצרן למתחרים שלי", אמר תוך כדי שהוא שובר עט שהחזיק ביד.
"אני רוצה שאתה תמצא לי אותו. אדאג שתתוגמל בצורה מכובדת", אמר.
"אין בעיה, נתחיל במשימה". עניתי.
בכדי לפתור את התעלומה במהירות הצעתי לאלכס שני דברים במקביל – ראשית, בדיקת רקע וקשרים של שבעת העובדים החשודים למישהו במפעל המתחרה. שנית, החדרת עובד סמוי שיוכל להיות "האוזניים והעיניים" שלנו בתוך המפעל.
אלכס הסביר לי, כי בעקבות רגישות המוצרים שלהם, הוא אוסר הכנסת טלפונים סלולריים לשטח המפעל. מעבר לכך, אין מצלמות אבטחה מחשש שהאקרים יוכלו להשתלט על המצלמות ולקבל מידע פנימי על המפעל.
מינינו את אחד מחוקריי המיומנים להתגייס לעבודה למפעל.
בחרנו בו כיוון שיש לו רקע טכני והוא היה הבן אדם הנכון שיכול להשתלב במקום הנכון. כמובן, ששיחקנו קצת בקורות החיים שלו כנדרש, ובנינו לו זהות חליפית.
אלכס היה האדם היחיד במפעל שידע את זהותו האמתית של החוקר ששתלנו. אלכס אישר לו להכניס מצלמה סמויה למפעל בתנאי אחד - שהיא לא משדרת בשידור חי לשום מקום, וכי החומר שעליה ישמר על כרטיס הזיכרון שלה בלבד. בנוסף, בסופו של כל יום יימסר לו פיזית כרטיס הזיכרון בכדי שהוא יוכל בעצמו להוריד את כל החומר.
החוקר שלי, החל לעבוד במפעל. לאחר ארבעה ימים בלבד הוא כבר צילם משהו מטריד מאד ....
המשך הסיפור בעוד שלושה ימים.
*רוצים לראות את הסיפורים שלנו לפני כולם? הצטרפו לערוץ שלנו בטלגרם. https://t.me/shragainfo
**אם אהבתם את הסיפור מוזמנים לשתף.
שרגא איסוף מידע וחקירות 03-5440977 / 050-7404376 shragainfo@shragainfo.co.il
***עכשיו כל הפרקים של יומנו של חוקר באתר שלנו. ****תודה רבה לאביעד קפויה על עריכת התוכן. ***** הצילום הוא אילוסטרציה. יומנו של חוקר 75- (מרץ 2019)
