מיומנו של חוקר 64: "כסף אבוד"
"הוא לקח לנו את כל הכסף של חתונה והשאיר אותנו בלי כלום ..."
כך סיפרו לי קובי וענבל אותם פגשתי בביתם שבדרום הארץ. למרות שניתן היה לזהות שהם גרים בבית צנוע, הם הציעו לי מכל הלב לשתות ולאכול ונתנו לי להרגיש כמו בבית. קובי וענבל הם זוג מהתיכון, אהבה ראשונה וידעו מאז ומתמיד שהם יקימו ביחד משפחה.
הם תכננו את חתונת חלומותיהם בתקציב די צנוע ביחס לעולם החתונות כיום, ולפני כחצי שנה הם מצאו את אולם האירועים, אשר ענה בדיוק לדרישות שלהם.
לאחר פגישה עם בעל האולם והתייעצות נוספת עם ההורים, הם החליטו שהם מצאו את המקום בו הם יינשאו והפקידו בידיו של בעל העסק כ 50,000 ₪, שהיוו כמקדמה לעלות החתונה המשוערת.
הוריהם של קובי וענבל היו דלי אמצעים ולא יכלו לסייע להם מבחינה כספית, ולכן כל הוצאות החתונה שולמו מחסכונותיהם של הזוג, כסף שנחסך בעבודה קשה ולאורך שנים רבות.
כשבועיים לפני תאריך החתונה, הם קיבלו הודעה שהאולם בו היו אמורים להתחתן נסגר ובעל האולם ברח. הזוג עמד בפני משבר. הם לא ידעו מה הם אמורים לעשות.
הם לא יצליחו למצוא אולם בפרק זמן כה קצר, מה גם שאין להם סכום כסף נוסף בכדי להשקיע. התקווה שלהם הייתה כי את יתרת הסכום שהם היו אמורים לשלם לאולם, הם יוכלו להשלים באמצעות המתנות שיקבלו מהאורחים.
במשך מספר ימים הזוג התקשה להירדם בלילה, והם כבר ראו איך היום הגדול שלהם עומד להיהרס. לאחר מחשבה ארוכה ובעזרתו של דודו של קובי, הזוג ארגן חתונה צנועה בחצר ביתו של הדוד ועם קייטרינג ששולם על ידי כמה קרובי משפחה שהציעו את עזרתם לזוג.
החתונה הייתה מקסימה ויפה, סיפרו ענבל וקובי. הם נאלצו לצמצם בכמות האורחים, בלית ברירה, מה גם שכל כספם ניתן לאותו בעל אולם והתחושה שרימו אותם לא נתנה להם מנוח.
אחרי שהם הבינו כי כמה זוגות "נעקצו" על ידי אותו בעל אולם ואף אחד לא הצליח לקבל את כספו חזרה, הם החליטו לוותר. דודו של קובי לא היה מוכן לשמוע על כך, הוא אמר שהוא מוכן לשלם בעצמו את עלות שכר הטרחה של החוקר כי הוא בטוח שלבעל האולם יש כסף.
הדוד סיפר כי הוא עו"ד במקצועו, אומנם הוא לא עסק כמה שנים במקצוע, אבל במידה ואצליח למצוא כסף ו/או נכסים ע"ש בעל האולם, הוא יוכל להגיש תביעה ולנסות להשיב חלק מכספם של קובי וענבל.
עוד לפני שיצאתי למשימה הסברתי לזוג ולדוד כי כנראה בעל האולם מצליח להתחמק ממספר גורמים, וייתכן ומדובר במשימה לא פשוטה – מה גם ייתכן שהם ישקיעו כסף, אך לא יצליחו למצוא דבר.
הדוד אמר, "צא לדרך ותמצא לי את הכסף שלו – אני סומך עליך". עם תחושת האחריות הזו, והרצון האישי לעזור לזוג, יצאתי למשימה.
התחלנו בביצוע חקירה בסיסית אודות בעל האולם, אלברט יצחק. בחיפוש ראשוני לא נמצאו רכבים ונכסים על שמו – היה נראה כי כמו פושטי רגל רבים, אין שום דבר שרשום על בעל האולם אלברט.
בחקירה סמויה הצלחתי להגיע למנהל אירוע באולם של אלברט, שעזב מספר חודשים לפני פשיטת הרגל של האולם. הוא סיפר כי אלברט בבסיסו הוא אדם טוב, אך הוא היה איש עסקים רע. בשלב מסוים הוא לקח על עצמו יותר מידי והסתבך עם גורמים שונים.
המשיך וסיפר כי אלברט לא היה מנהל את העסק נכון והיה מוציא הרבה יותר ממה שהעסק היה מכניס. כאשר היה נראה שהאולם נקלע לקשיים כלכליים, הוא לא נקט שום פעולה בכדי לייעל את העבודה במקום, עד שיום אחד הוא פשוט סגר את הכול וברח.
הוא השאיר חובות לזוגות רבים, לספקים ולעובדים. הוא הפסיק לענות לטלפון, ומאז שהוא סגר את האולם מעטים האנשים שראו אותו, יש שטענו שהוא ברח לחו"ל.
לפני שסיימתי איתו את השיחה הוא הוסיף שהוא מאמין שלאלברט יש עדיין כסף מיותר. כששאלתי אותו למה הוא חושב ככה – הוא השיב כי אלברט תמיד חזר על המשפט ש"כדאי לשמור גרוש לבן ליום שחור".
ידעתי שכל הסביבה של אלברט תהיה רגישה מאד ויהיה קשה להוציא מהם מידע, אך כל מי שהכיר את אלברט סיפר כי בימים אלה הוא שוהה ביוון.
הצלחתי להגיע למקור מידע ביוון, דרך חבר משותף, שסיפר לי שאלברט אכן נראה למשך מספר שבועות ביוון, שם התארח אצל חבר שלו שהוא בעלים של מלון גדול באחד האיים במדינה. המקור אף הוסיף כי לפני כחודש אלברט עלה על טיסה לישראל.
העיר שבה אלברט גר היא עיר קטנה שבה כולם מכירים את כולם, ואי אפשר להסתובב בעיר מבלי שיידעו שאתה שם, לכן גם היה לי ברור שאלברט לא מסתובב בעיר.
הוא היה גרוש עם שלושה ילדים. בכל החקירות שבוצעו מול קרובי משפחתו והוריו נמסר כי הם לא ראו אותו מספר רב של שבועות. גם כאשר ניסינו מול שלוש אחיותיו הן טענו שהן לא בקשר עמו ואף אחת מהן הוסיפה כי הוא חייב גם לה כסף. לא היה ברור אם אכן הוא נעלם מעל פני האדמה, או שכל סביבתו שומרת עליו.
כל החקירות שביצענו מרחוק כשלו והרגשתי שאני מתקרב לדרך ללא מוצא. לפני שאני חוזר לקובי וענבל עם ידיים ריקות, החלטתי לנסות עוד משהו.
יצרתי קשר עם חבר שלי שהוא יליד העיר של אלברט, שאלתי אם הוא מכיר את אלברט והמשפחה שלו. הוא סיפר לי שהם משפחה מוכרת בעיר, אך הוא לא כל כך יכול לעזור לי שכן הוא כבר 20 שנים לא גר בעיר ואין לו קשרים. "אבל אני יודע מי כן יוכל לעזור לך", הפתיע פתאום.
במרכז המסחרי בעיר יש את שמואל מוכר הפלאפל, שיש לו דוכן בעיר כבר 50 שנים. אין בן אדם בעיר שהוא לא מכיר. נסעתי דרומה. הגעתי רעב לאכול פלאפל. פגשתי בשמואל, איש מבוגר וחביב, שנראה שקיבל אותי בסבר פנים יפות. הוא זיהה מיד שאני מחוץ לעיר והחל בעצמו לשאול אותי למעשיי במקום.
החלטתי שאני לא מספר לו "סיפור" וישר ניגש לאמת, סיפרתי לו שאני מחפש את "אלברט" ושהוא חייב כסף לאנשים שקרובים לי. הוא סיפר כי הוא מכיר את אלברט מאז שהיה ילד שובב, שהיה מגיע לאכול פלאפל עם אחיו הקטן.
אחיו? חשבתי לעצמי. הרי בכל התיעוד לא מופיע שלאלברט יש אח. "אחיו? לא ידעתי שיש לו אח", אמרתי. "יש לו אח חורג, הוא חזר בתשובה בגיל צעיר ועזב את העיר. אף אחד לא יודע מה קורה איתו", השיב. הזמנתי עוד מנה של פלאפל מעולה, ועזבתי עם מידע חדש ומעניין.
בעקבות השיחה עם שמואל ביצעתי חקירה נוספת, ממנה עלה כי אכן לאלברט יש אח חורג. זוהי הסיבה שהוא לא הופיע ברשומות והתברר כי אף אחד במשפחה לא היה בקשר עם האח, מלבד אלברט.
לאחר כמה בדיקות וחקירות נוספות, מצאתי את פרטיו המלאים של האח כולל כתובתו בצפון. התברר כי האח הוא אברך שמעולם לא היה לו כסף ולא עבד אף פעם, אך באופן מפתיע לפני מספר חודשים נרשמה דירה על שמו.
כשהעמקתי בחקירה מצאתי את מה שחיפשתי, הדירה הייתה רשומה לפני מספר חודשים ע"ש אלברט והועברה על שמו של אחיו, רק כדי לחמוק מכל חובותיו.
המשכתי וביצעתי עוד מספר פעולות שהוכיחו כי הדירה היא של אלברט בפועל, וכל ההליך של העברת הדירה על שמו של אחיו הייתה ניסיון התחמקות ותו לא.
עם פרטי הדירה המלאה חזרתי לקובי וענבל ולדודו של קובי, שהודו לי מקרב לב.
לאחר חודש יצרתי קשר עם קובי וענבל. הם סיפרו לי שבאופן מפתיע קיבלו צ'ק בדואר על סך של 50,000 ₪. התברר כי דודו של קובי ניגש אל אלברט, בכתובת שמסרתי לו, והוא סיפר לו שאם הוא לא רוצה שהוא יספר לכל הרשויות וכל האנשים שהוא חייב להם כסף – אז כדאי שיחזיר מהר את הכסף של קובי וענבל.
*אם אהבתם את הסיפור מוזמנים לשתף. שרגא איסוף מידע וחקירות 03-5440977 / 050-7404376 shragainfo@gmail.com
** רוצים לראות את הסיפורים לפני כולם? הצטרפו לערוץ שלנו ב"טלגרם" https://t.me/shragainfo
***עכשיו כל הפרקים של יומנו של חוקר באתר שלנו. ****תודה רבה לטל חגי & אביעד קפויה על עריכת התוכן. ****** הצילום הוא אילוסטרציה. יומנו של חוקר 64 – (אפריל 2018) – כסף אבוד
