Please reload

Recent Posts

I'm busy working on my blog posts. Watch this space!

Please reload

Featured Posts

מיומנו של חוקר 14: "מוות פתאומי"

January 1, 2014

כאשר עובדים על כל כך הרבה מקרים בכל חודש, קשה לזכור את כל התיקים בהם טיפלתי במהלך השנים.

 

עם זאת, ישנם תיקים שפשוט אי אפשר לשכוח – המקרה הזה הוא אחד מהם. ולריה, עולה חדשה מרוסיה, בת 50 מכפר סבא, יצרה עמי קשר וביקשה לתאם פגישה דחופה.

 

היא דרשה שהפגישה תתקיים בארבע עיניים. כאשר היא אמרה לי את שם משפחתה, הוא היה נשמע לי מוכר ולכן בדקתי באינטרנט. נזכרתי כי לפני כשנתיים דווח על מקרה בדרום הארץ בו ילדה כבת 16 התאבדה באופן מסתורי בשטח הפנימייה.

 

ולריה, אישה נאה, אך ניתן לראות כי השנים האחרונות לא "עשו עמה חסד", הגיעה לפגישה עם בעלה – גרגורי. במהלך כל הפגישה, בעלה כמעט ולא הוציא מילה – היה נראה כי הוא שקוע בעצמו.

 

ולריה סיפרה לי כי מאז המוות של בתם הוא כמעט ואינו מדבר. במשך כשעה ולריה סיפרה על בתם, חן. היא תיארה כמה הייתה יפה, חכמה, מוכשרת ואהבה מאד את הפנימייה בה שהתה.

 

בנוסף, הראתה לי תצלומים שלה, והיה לי קשה שלא להתרגש ולהזדהות עם צערה. עם זאת, בכל מהלך הפגישה תהיתי במה אני יכול לעזור לה. לא שאלתי דבר וחיכיתי שהיא תפתח ותספר לי את שעל ליבה.

 

לאחר כמעט שעתיים סיפרה כי היא לא חושבת שבתה התאבדה, וכי לדעתה ייתכן ומישהו אחר, נוסף, היה מעורב במוות שלה. ולריה לא יכלה לעלות על דל שפתייה את המילה "רצח", אבל ניתן היה להבין שהיא חושדת שזה אכן מה שקרה.

 

היא סיפרה לי שהמשטרה סגרה את התיק בטענה כי מדובר בהתאבדות, וכי לא נמצאו ממצאים אשר יעידו על רצח. בשלב זה ולריה הניחה בפניי את התיק המשטרתי, אשר רק לאחר הרבה מלחמות, נמסר לידי המשפחה.

 

באותו רגע הבנתי – כנראה שנשכרתי בפעם הראשונה לחקור רצח. עם המידע הזה חזרתי למשרד וישבתי לקרוא את תיק המשטרה, חשבתי שאשב לקרוא את התיק כשעה/ שעתיים, כפי שלוקח לי בדרך-כלל בממוצע.

 

 

אבל, בסופו של דבר, מצאתי את עצמי יושב במהלך כל הלילה, וקורא את החומר. מדובר היה בתיק לא פשוט לקריאה, אשר כלל צילומים לא קלים, עדויות של חלק מהמעורבים וחוות דעת של מומחים. מבלי שהבחנתי, השעה הייתה כבר 5:00 לפנות בוקר. לאחר שעברתי על החומר כמה פעמים הבנתי שעומדות בפניי מספר בעיות :

 

הראשונה והקשה ביותר, היא בעיית "מרחק הזמן" – חקירה מסוג זה צריכה להתבצע בזמן אמת וככל שעובר זמן רב יותר, הקושי באיתור הממצאים גדול יותר. שנית, "עניין הסמכות" – אני לא שוטר או גורם אכיפת חוק אשר יכול לחייב אנשים לדבר איתי, בכל צורה שהיא. שלישית – העניין העובדתי, האם יש ברשותי את האפשרות לגלות משהו אחר ממה שחוקרי המשטרה גילו?

 

האם עצם החקירה שלי לא תעורר במשפחה תקוות שווא ? התחלתי בלימוד העובדות וחוות הדעת של המומחים, וראיתי שמספר גורמים חקרו את התיק, כאשר מרביתם סברו כי אכן מדובר במקרה של התאבדות.

 

לעומת זאת, היה מומחה אחד שהעלה מספר שאלות ביחס למוות של חן, לגבי האופן בו היא נמצאה בחדרה, אשר גרמו לו לחשוב שייתכן והיא קיבלה "עזרה".

 

חן נמצאה בחדרה כאשר חבל קשור מסביב לצווארה, והקצה השני של החבל היה מחובר לתקרה של החדר. היו מספר אפשרויות – מישהו רצח את חן וגרם לזה להיראות כמו התאבדות, או שהיה מדובר במשחק כלשהו שהשתבש, והאפשרות הנוספת היא שאולי מישהו עזר לה להתאבד.

 

אחת מהסיבות שבגינן חשב המומחה כי היא קיבלה עזרה, הייתה העובדה שחן לא הייתה מספיק גבוהה בכדי להגיע לתקרת החדר, וכי ובסביבת החדר בו נמצאה לא היה סולם או כסא.

 

הבנתי כי מכוון שאני לא יכול לחקור את זירת האירוע, הסיכוי היחיד שלי הוא לחקור את האנשים שהיו בסביבתה – חברותיה לפנימייה. אולי אחת מהן תספר לי משהו נוסף, אותו לא סיפרה בזמנו למשטרה.

 

הבעיה המרכזית הייתה שבזמן החקירה הראשונית, כל חברותיה של חן בפנימייה היו קטינות, ושמותיהן בתיק המשטרה הופיעו כשם הפרטי בלבד.

 

מכוון שכיום הן כבר "בגירות", לא הייתה בעיה לחקור אותן. עם זאת, ידעתי שאם אספר להן שאני חוקר מטעם המשפחה, הן יסרבו לדבר עמי.

 

לאחר שהפעלתי את קשריי, הצלחתי להשיג כמה שמות מהבנות שהיו אתה בפנימייה באותה תקופה. עכשיו נשאלה השאלה הבעייתית – כיצד אני פונה אליהן ? בסופו של דבר, החלטתי להציג את עצמי כסטודנט שעושה עבודה בנושא "התאבדויות" אצל קטינים.

 

חלק מהבנות סירבו לשוחח איתי, הוריהן אמרו כי האירוע היה מספיק טראומתי עבור כל הפנימייה, ולכן מעדיפים להעלות את הנושא מחדש. ידעתי שמספיק לי להגיע אפילו רק לאחת מהן – דרכה יהיה קל יותר להגיע גם אל השאר.

 

עכשיו ידעתי שהחלק הקשה של החקירה רק מתחיל, לגלות את אשר באמת קרה.... ההמשך בשבוע הבא.


*אם אהבתם את הסיפור אשמח לשיתוף

שרגא איסוף מידע וחקירות

03-5440977 / 050-7404376

shragainfo@gmail.com

** רוצים לראות את הפרקים הבאים של יומנו של חוקר, תעשו "לייק" לעמוד.
***תודה רבה לטל חגי על עריכת התוכן & לעמיחי שרגא על הצילום 

**** הצילום הוא אילוסטרציה

https://www.facebook.com/private.investigations/

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

Follow Us