מיומנו של חוקר 52: "מתחת לאדמה"


הוא נעלם "כאילו בלעה אותו האדמה".


יום שישי בבוקר. כל חוקר יגיד לכם שאין לנו שעות עבודה מסודרות.


הרי אם אני מקבל מידע רלוונטי ,בשעת לילה מאוחרת, על מושא החקירה שלי - אז אני עוזב הכל ויוצא לתפוס אותו. למרות זאת, יש רצון לנהל שגרת חיים נורמלית ולשמור על ימים/שעות מסוימות אותן אני מקדיש לבית ולמשפחה. ימי שישי, בדרך כלל, שמורים לסגירה של פינות, סידורים אישיים ומנוחה. כאשר התקשר אליי לקוח עצבני, הבנתי מיד כי בשישי הזה אני לא עומד לנוח. בשיחה הראשונית עם מרק, הוא נשמע לחוץ מאד. "הפכתי כל אבן והבחור פשוט נעלם מעל פני האדמה", אמר. (ברקע שמעתי אותו מקלל קצת). לאחר שהוא נרגע, מרק סיפר כי הוא קיבל את הטלפון שלי מלקוח לשעבר והוא מקווה שאעזור לו כמו שעזרתי לחברו.


הבטחתי לנסות. "הוא עקץ אותי ב 250,000 ₪", רטן. מרק העדיף, בשלב הראשון, לא לספר לי את כל הסיפור ואני הקפדתי לא לשאול יותר מידי.

ישנם לקוחות רבים שמתביישים להודות שמישהו "עקץ" אותם.

"אני רוצה שתמצא אותו מהר, הוא יחזיר לי כל שקל שהוא גנב ממני", התחמם שוב. מרק העביר לי את פרטיו של הבחור והוסיף: "יש לך כמה ימים בודדים בלבד לאתר אותו".


"אני חוקר, לא קוסם", ניסתי לשבור את הקרח.

ברקע שמעתי צחוק קל. כל הפרטים שהיו בידיו של המרק הם - שמו של החייב (נתנאל זיו) ומספר הטלפון הנייד שלו. יום ראשון לחקירה: בחיפוש של הטלפון הנייד הגעתי די מהר לכתובת הרשומה ע"ש נתנאל, מדובר היה בבניין דירות ביפו. למקום הגיע אחר מחוקרי משרדינו. החוקר יצר עמי קשר מהמקום וסיפר לי כי הוא לא איתר את נתנאל בכתובת. "חיפשתי בכל הבניין כמה פעמים, הוא לא מופיע בתיבות הדואר ושכנים טוענים כי הם לא מכירים אדם בשם הזה". בעידן המודרני אנשים לא מכירים את השכן המתגורר מולם, חשבתי לעצמי.

אך עדיין קשה מאד להתגורר בבניין, ברוב המקרים, מבלי שאף אחד יכיר אותך. "תעזוב את הכתובת", הנחתי. הבנתי שאנחנו צריכים לקחת את החקירה לשלב הבא. עליי לאתר את הוריו של נתנאל ואולי דרכם, בצורה מתוחכמת, אצליח להגיע לכתובת העדכנית שלו. יום שני לחקירה: לא היה פשוט לאתר את משפחתו של נתנאל, הייתי צריך להפעיל כמה חוקרים מתוחכמים בכדי להגיע אל משפחתו – אחרי הכול, היו בידיי פרטים חלקיים בלבד. הובהר כי נתנאל במקור מהעיר ראשון לציון, בן זקונים ולו שלוש אחיות .

אביו של נתנאל נפטר לפני כעשר שנים. כאשר שוחחתי עם בני משפחתו של נתנאל הם סיפרו כי נתנאל היה הכבשה השחורה במשפחה, בגיל צעיר הוא עזב את הבית, לאחר שהסתכסך עם אביו שלא אהב את הדרך בה ניהל את חייו. הסכסוך עם אביו היה כה עמוק, עד שנתנאל לא הגיע לטקס הלוויה של האב. מאותו היום גם אחיותיו מסרבות לשוחח עמו והקשר נותק כליל. היחידה ששמרה על קשר עם נתנאל היא אימו, אשר הובן כי למרות אופיו של נתנאל, ליבה יצא אליו והיא דואגת לפגוש אותו באופן קבוע ולעזור לו מבחינת כלכלית. בביקור בכתובת של אמו, רבקה, נמסר כי כל אחיותיו של נתנאל אינו גרות עוד בכתובת, לאחר שהתחתנו ועזבו לפני כמה שנים.

נציגת ועד הבית בכתובת סיפרה כי לפני מספר שבועות רבקה, אימו של נתנאל, עברה לבית אבות. בית האבות היה ממוקם במרחק הליכה מהכתובת ולכן המשכתי ישירות לשם. מסרתי בקבלה כי אני חבר של המשפחה ואני מתעניין בשלומה של רבקה. פקידת הקבלה הפנתה אותי למחלקה בקומה השנייה. מיד עם הכניסה לקומה השנייה, הבנתי כי מדובר במחלקה הסיעודית.

ביקורים במחלקות סיעודיות תמיד משאיר בי מעמסה נפשית להמשך היום, המחלקה הזו לא הייתה שונה מהמחלקות הקודמות בהן ביקרתי. האחות במקום הפנתה אותי למקום בו יושבת רבקה בצמוד לעובדת סיעודית אשר מאכילה אותה, הבנתי שהמצב של רבקה קשה. העובדת הסיעודית שאלה מהיכן אני מכיר את רבקה ומסרתי כי אני חבר של המשפחה. רבקה הסתכלה עליי במבט ריק. נראה היה כי היא כבר לא זוכרת אנשים והיא סובלת מאלצהיימר. ניתן היה לראות על פניה כי היא עברה חיים לא פשוטים. ישבתי עוד מספר דקות עם רבקה ואחזתי לה את היד, קיוויתי שלמרות שאני באתי למשימה קצת אחרת, אולי בביקורי הצלחתי להביא לה גם קצת נחמה. בעולם שלי לפעמים ניתן להגיע למחוזות לא פשוטים בו הרגש מתערבב עם ההיגיון, אך אני מקפיד לשים לנגד עיניי את המטרה שלשמה יצאתי לחקירה. יום שלישי לחקירה: מרק יצר עמי קשר והתעניין בהתקדמות החקירה. הסברתי לו כי מדובר באיתור לא פשוט והוא יצטרך להתאזר בסבלנות. הוא נשמע קצר רוח, אך הבין כי אין לו ברירה. לאור העובדה כי מיצינו כל מקור של משפחה, היה נראה שהגענו למבוי סתום.

כל ניסיון ליצור קשר טלפוני עם נתנאל, נתקל בחשדנות רבה והיה נראה כי ידע שמחפשים אחריו. בשלב זה ביצעתי משהו שאני עושה לעתים נדירות. החלטתי לחזור לכתובת המקורית בה היה החוקר שלי, לא ידעתי מה בעצם אני מחפש שם.

הבנתי שבשלב זה אין לי "קצה חוט" להמשך החקירה, ולפעמים זוג עיניים אחר שמגיע לאותו מקום מצליח לראות דברים אחרים.

בפועל די גיששתי באפלה. הבניין אליו הגעתי היה נראה די מבולגן, מספר הבניין לא ברור, על תיבות הדואר יש מחיקות רבות ואין ועד בית בבניין.

נראה כי עברו חודשים רבים מאז שמישהו ניקה את חדר המדרגות. התרשמתי כי לאף אחד לא באמת אכפת ממצב הבניין. כאשר חקרתי את אחד השכנים, הוא סיפר כי לפני כמה שנים נפטר נציג ועד הבית הוותיק ומאז אף אחד לא הסכים לקחת את התפקיד, לכן הבניין נמצא במצב מוזנח. השכן עמו שוחחתי גם מסר לי שהוא לא מכיר נתנאל, אך בפועל גם לא כל כך מכיר את שאר הדיירים בבניין. כאשר יצאתי מהבניין זיהיתי משהו מוזר באדמה. בצד שמאל של הבניין, בין השיחים, ניתן היה לראות כי יש מעין שביל.

מדובר היה בשביל צר מאד, אשר ניתן היה לפספס אותו בקלות במבט ראשון.

מבחינה מדוקדקת ניתן היה לראות בברור כי מישהו הלך בשביל הזה לאחרונה ...

הרמתי את הראש בכדי לראות לאן השביל מוביל וזה היה נראה כמו דרך ללא מוצא. החלטתי שאני מנסה ללכת בכל זאת ,כאשר במקביל הפעלתי את המצלמה הנסתרת שלי. השביל היה צמוד לחלק האחורי של הבניין, שם הייתה פסולת רבה, והיה עלי לדלג מעל כל מיני פרטים שאנשים זרקו באזור לפני שנים רבות. לפתע, מאחורי שיח גדול, אני מזהה גרם מדרגות קטן מאד בחלקו האחורי של הבניין. כאשר התבוננתי פנימה, זיהיתי אור בחלון קטן במקום. הבנתי שיש שם מישהו. האדם זיהה אותי ויצא בזהירות לכיוון שלי. הוא שאל אותי מה אני מחפש במקום, במבט כועס, חשבתי מהר ואמרתי "הכלב שלי ברח לי לחלק האחורי של הבניין ואני מחפש אחריו". הוא ענה בפנים זועפות "אין כאן כלב ותעוף מפה לפני שאני זורק עליך משהו"! לקחתי את עצמי במהירות מהמקום, הבחור היה נראה כאחד שלא אוהב שמפריעים לו. די מהר הוצאתי את הסרטון והצלחתי לשלוף משם תמונה ברורה של אותו בחור ושלחתי למרק. "זה נתנאל", הוא שאג. "תיארתי לעצמי, הוא מתחת לאדמה". אמרתי.

"מה? אני לא מבין". ענה לי. "אסביר לך שניפגש", עניתי וחייכתי לעצמי. בהמשך הובהר כי נתנאל אכן היה מתגורר בבניין הזה לתקופת שכירות קצרה, אך הוא נקלע לקשיים כלכלים חובות והצליח לחמוק מגורמים שונים. באחד הסיבובים שלו מסביב לבניין, הוא זיהה את המקלט הנטוש בבניין והבין כי הוא יוכל לחיות במקום מבלי למשוך יותר מידי תשומת לב. הוא הצליח לשמור על דיסקרטיות רבה והיה מקפיד לצאת ולהיכנס למקלט בשעות החושך, כאשר השכנים לא הבחינו בו. עם המידע שסיפקתי לו מרק מסר כי היא שלח כמה חברים שיבקרו את נתנאל, ביקשתי ממנו שלא יספר לי את המשך הסיפור כי אני לא רוצה לדעת. הוא ענה: "זה לא מה שאתה חושב". עניתי בחזרה: "אני מעדיף שהמשך הסיפור שלך יישאר מתחת לאדמה" שרגא איסוף מידע וחקירות

03-5440977 / 050-7404376

shragainfo@shragainfo.co.il


+הצטרפו לערוץ שלנו בטלגרם וקבלנו עדכונים לפני כולם (לחצו כאן)

**עכשיו כל הפרקים של יומנו של חוקר באתר שלנו.

***תודה רבה לאביעד קפויה על עריכת התוכן.


מיומנו של חוקר 52 (מרץ 2017) : "מתחת לפני האדמה "

Featured Posts
בקרוב יהיו כאן פוסטים ששווה לחכות להם!
שווה להמשיך ולעקוב...
Recent Posts
Archive
Search By Tags
Follow Us
  • Facebook - White Circle

טלפון: 03-5440977

הארד 7  (קומה ב'), רמת גן

  • Facebook Clean