Please reload

Recent Posts

I'm busy working on my blog posts. Watch this space!

Please reload

Featured Posts

מיומנו של חוקר 52: "מתחת לאדמה"

March 1, 2017

יום שישי בבוקר.
כל חוקר יגיד לכם שלחוקר אמיתי "אין שעות עבודה", הרי אם אני מקבל ,בשעת לילה מאוחרת, מידע רלוונטי על אדם כלשהו שאני חוקר אודותיו ויש צורך לצאת אחריו – אז זה מה שיקרה.

למרות זאת, יש רצון לנהל שגרת חיים נורמלית ולשמור על ימים/שעות מסוימות אותן אני מקדיש לבית ולמשפחה.

לכן ימי שישי, בדרך כלל, שמורים לסגירה של פינות, סידורים אישיים וזמן עם המשפחה.

כאשר התקשר אליי לקוח עצבני, הבנתי מיד בתחילת השיחה כי יום שישי הזה עומד להיות קצת אחר.

בשיחה הראשונית עם מרק, הוא נשמע מאוד עצבני. "הפכתי כל אבן והבחור פשוט נעלם מעל פני האדמה", אמר. תוך כדי שהוא מוסיף מספר קללות עסיסיות ברקע.

לאחר שהוא נרגע במקצת, מרק סיפר כי הוא קיבל את הטלפון שלי מלקוח לשעבר והוא מקווה שאעזור לו כמו שעזרתי לחברו. הבטחתי לנסות.
"הוא עקץ אותי ב 250,000 ₪", רטן.

בניגוד ללקוחות אחרים מרק לא רצה לספר לי מה בדיוק קרה, ייתכן והתבייש ואני הקפדתי שלא לשאול יותר מידי שאלות.
"אני רוצה שתמצא אותו מהר, הוא יחזיר לי כל שקל שהוא גנב ממני". המשיך בכעס.

מרק העביר לי את פרטיו של הבחור והוסיף: "יש לך כמה ימים בודדים בלבד לאתר אותו". הסברתי למרק שאני חוקר ולא קוסם.
ברקע שמעתי נהמת צחוק קלה.
כל הפרטים שהיו בידיו של המרק הם שמו של החייב (נתנאל זיו) ומספר הטלפון הנייד שלו.

יום ראשון לחקירה:

בחיפוש של הטלפון הנייד הגעתי די מהר לכתובת הרשומה ע"ש נתנאל. מדובר היה בבניין דירות ביפו. שלחתי למקום את אחד מחוקריי.

החוקר יצר עמי קשר מהמקום וסיפר לי כי הוא לא איתר את נתנאל בכתובת. "חיפשתי בכל הבניין כמה פעמים, הוא לא מופיע בתיבות הדואר ושכנים טוענים כי הם לא מכירים אדם בשם הזה", אמר.

אמנם אנחנו חיים בעידן המודרני בו אנשים לא מכירים את השכן המתגורר מולם, אך עדיין קשה מאד להתגורר בבניין, ברוב המקרים, מבלי שאף אחד יכיר אותך. "תעזוב את הכתובת", אמרתי.

"אם אין לי את הכתובת, עליי להעמיק יותר בחקירה". חשבתי לעצמי.
עליי לאתר את הוריו של נתנאל ואולי דרכם, בצורה מתוחכמת, אצליח להגיע לכתובת העדכנית שלו.

יום שני לחקירה:

לא היה פשוט לאתר את משפחתו של נתנאל, הייתי צריך להפעיל כמה מאתרים מתוחכמים בכדי להגיע אל משפחתו – אחרי הכול, היו בידיי פרטים חלקיים בלבד.
הובהר כי נתנאל במקור מהעיר ראשון לציון, בן זקונים והאח הצעיר בבית בו גדל עם שלוש אחיות .אביו של נתנאל נפטר לפני כעשר שנים.

כאשר שוחחתי עם בני משפחתו של נתנאל הם סיפרו כי נתנאל היה הכבשה השחורה במשפחה, בגיל צעיר הוא עזב את הבית, לאחר שהסתכסך עם אביו שלא אהב את דרכיו.

הסכסוך עם אביו היה כה עמוק, עד שנתנאל לא הגיע לטקס הלוויה של האב. מאותו היום גם אחיותיו מסרבות לשוחח עמו והקשר נותק כליל.

היחידה ששמרה על קשר עם נתנאל היא אימו, אשר הובן כי למרות אופיו של נתנאל, ליבה יצא אליו והיא דואגת לפגוש אותו באופן קבוע ולעזור לו מבחינת כלכלית.

בביקור בכתובת של אמו, רבקה, נמסר כי כל אחיותיו של נתנאל כבר נישאו ויצאו מהבית. נציגת ועד הבית בכתובת סיפרה כי לפני מספר שבועות רבקה עברה לבית אבות.

בית האבות היה ממוקם במרחק הליכה מהכתובת של האם ולכן המשכתי ישירות לשם.

מסרתי בקבלה כי אני חבר של המשפחה ואני מתעניין בשלומה של רבקה. פקידת הקבלה הפנתה אותי למחלקה בקומה השנייה.

מיד עם הכניסה לקומה השנייה, הבנתי כי מדובר במחלקה הסיעודית, קשישים רבים ש"מבלים" את שנותיהם האחרונות בדרך אותה אני לא מאחל לאף אחד.
האחות במקום הפנתה אותי למקום בו יושבת רבקה בצמוד לעובדת סיעודית אשר מאכילה אותה. די מהר הבנתי שהמצב של רבקה קשה.

העובדת הסיעודית שאלה מהיכן אני מכיר את רבקה ומסרתי כי אני חבר של המשפחה. רבקה הסתכלה עליי במבט ריק. נראה היה כי היא כבר לא זוכרת אנשים והיא סובלת ממחלת האלצהיימר. ניתן היה לראות על פניה כי היא עברה חיים לא פשוטים.

ישבתי עוד מספר דקות עם רבקה ואחזתי לה את היד, קיוויתי שלמרות שאני באתי למשימה קצת אחרת, אולי בביקורי הצלחתי להביא לה גם קצת נחמה.
בעולם שלי לפעמים ניתן להגיע למחוזות לא פשוטים בו הרגש מתערבב עם ההיגיון, אך אני מקפיד לשים לנגד עיניי את המטרה שלשמה יצאתי לחקירה.

יום שלישי לחקירה:

מרק יצר עמי קשר והתעניין בהתקדמות החקירה. הסברתי לו כי מדובר באיתור לא פשוט והוא יצטרך להתאזר בסבלנות. הוא נשמע קצר רוח, אך הבין כי אין לו ברירה.

לאור העובדה כי מיצינו כל מקור של משפחה, הרגשתי שהגענו למבוי סתום. כל ניסיון ליצור קשר טלפוני עם נתנאל, נתקל בחשדנות רבה והיה נראה כי הוא חשדן מאד ויודע כי מחפשים אחריו.

בשלב זה ביצעתי משהו שאני עושה לעתים נדירות. החלטתי לחזור לכתובת המקורית בה היה החוקר שלי. מה חיפשתי שם בעצם, לא ידעתי.

הבנתי שבשלב זה אין לי "קצה חוט" להמשך החקירה, ולפעמים זוג עיניים אחר שיגיע לאותו מקום יצליח לראות דברים אחרים. בפועל די גיששתי באפלה.

הבניין אליו הגעתי היה נראה די מבולגן, מספר הבניין לא ברור, על תיבות הדואר יש מחיקות רבות ואין ועד בית בבניין. נראה כי עברו חודשים רבים מאז שמישהו ניקה את חדר המדרגות.

התרשמתי כי לאף אחד לא באמת אכפת ממצב הבניין. כאשר חקרתי את אחד השכנים, הוא סיפר כי לפני כמה שנים נפטר נציג ועד הבית הוותיק ומאז אף אחד לא הסכים לקחת את התפקיד, לכן הבניין נמצא במצב מוזנח.

השכן עמו שוחחתי גם מסר לי שהוא לא מכיר נתנאל, אך בפועל גם לא כל כך מכיר את שאר הדיירים בבניין.
כאשר יצאתי מהבניין זיהיתי משהו מוזר באדמה.

בצד שמאל של הבניין, בין השיחים, ניתן היה לראות כי יש מעין "שביל" על האדמה. זה שביל צר מאד והבנתי איך בקלות ניתן לפספס אותו. ללא ספק ניתן להבין שמישהו עובר בשביל הזה.

הרמתי את הראש בכדי לראות לאן השביל מוביל וזה היה נראה כמו דרך ללא מוצא. החלטתי שאני מנסה ללכת בכל זאת ,כאשר במקביל הפעלתי את המצלמה הנסתרת שלי.

השביל היה צמוד לחלק האחורי של הבניין, שם הייתה פסולת רבה, והיה עלי לדלג מעל כל מיני פרטים שאנשים זרקו באזור לפני שנים רבות.
לפתע, מאחורי שיח גדול, אני מזהה גרם מדרגות קטן מאד בחלקו האחורי של הבניין. כאשר התבוננתי פנימה, זיהיתי אור בחלון קטן במקום. הבנתי שיש שם מישהו.

האדם זיהה אותי ויצא בזהירות לכיוון שלי. הוא שאל אותי מה אני מחפש במקום, במבט כועס, חשבתי מהר ואמרתי "הכלב שלי ברח לי לחלק האחורי של הבניין ואני מחפש אחריו". הוא ענה בפנים זועפות "אין כאן כלב ותעוף מפה לפני שאני זורק עליך משהו"!

לקחתי את עצמי במהירות מהמקום, הבחור היה נראה כאחד שלא אוהב שמפריעים לו. די מהר הוצאתי את הסרטון והצלחתי לשלוף משם תמונה ברורה של אותו בחור ושלחתי למרק.

"זה נתנאל", הוא שאג.
"תיארתי לעצמי, הוא מתחת לאדמה". אמרתי.
"מה? אני לא מבין". ענה לי.
"אסביר לך שניפגש", עניתי וחייכתי לעצמי.

בהמשך הובהר כי נתנאל אכן היה מתגורר בבניין הזה לתקופת שכירות קצרה, אך הוא נקלע לקשיים כלכלים חובות והצליח להתחמק מגורמים שונים.

באחד הסיבובים שלו מסביב לבניין, הוא זיהה את המקלט הנטוש בבניין והבין כי הוא יוכל לחיות במקום מבלי למשוך יותר מידי תשומת לב.

הוא הצליח לשמור על דיסקרטיות רבה והיה מקפיד לצאת ולהיכנס למקלט בשעות החושך, כאשר לא היו מבחינים בו.

עם המידע שסיפקתי לו מרק מסר כי היא שלח כמה חברים שיבקרו את נתנאל, ביקשתי ממנו שלא יספר לי את המשך הסיפור כי אני לא רוצה לדעת.

הוא ענה: "זה לא מה שאתה חושב".

עניתי בחזרה: "אני מעדיף שהמשך הסיפור שלך יישאר מתחת לאדמה"

שרגא איסוף מידע וחקירות
03-5440977 / 050-7404376
shragainfo@gmail.com
** רוצים לראות את הפרקים הבאים של יומנו של חוקר, תעשו "לייק" לעמוד.
***תודה רבה לטל חגי & אביעד קפויה על עריכת התוכן.
**** הצילום הוא אילוסטרציה

 

https://www.facebook.com/private.investigations/

 

מיומנו של חוקר 52 (מרץ 2017) : "מתחת לפני האדמה "

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

Follow Us